מה זה גטו?

גטו במשמעותו המקורית, הינו מתחם מגורים המהווה, מבחינה תרבותית, יחידה מסוגרת המייחדת את שוכניה ומונעת מהם מגע נרחב עם החוץ. גטו עשוי להיווצר הן מבחירה, והן מאילוץ חיצוני.
מקור המלה גטו הוא בעיר ונציה. רובע היהודים שם היה במקום שבו שכן בית היציקה (באיטלקית: גטו) ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה.
בהקשר היהודי, הגטו הינו הכינוי הן לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים, והן כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה ההסתגרות מרצון ומכפייה של היהודים בפני העמים האחרים.
בהקשר אחר, משמש הגטו בשם של המחנות בהם הושמו היהודים במהלך השואה על ידי הנאצים, על מנת להצר את רגליהם. הגטאות נודעו בתנאי המחייה הירודים באופן קיצוני, כדוגמת הצפיפות הרבה, הרעב, רדיפות החיילים, תנאי ההיגיינה הבלתי אפשריים ועוד.

הקמת הגטאות על ידי הנאצים:
עילות מוצהרות להקמת הגטו:

• כדי למנוע ספסרות במצרכי מזון
• כדי לשים קץ להפצת ידיעות פוליטיות חתרניות ותבוסתיות מצדם של היהודים
• כדי לחסום הפצת מגפות מדבקות שמקורן ביהודים
• לשמור על היהודים מפני אוכלוסיה מקומית עויינת
• לתת ליהודים אוטונמיה פנימית

• הגטאות שימשו אמצעי הכחדה "בלתי ישיר" של היהודים, כלומר חיסולם הפיזי על ידי מניעת אמצעי קיום בסיסיים.
• הגטאות הוקמו כתחנות מעבר ולא תוכננו להיות מגורי קבע.
• הגטאות היו מכשיר לריכוז ופיקוח על היהודים.
• שמשו כמכשיר ליצירת חיץ חברתי כלכלי בין היהודים לסביבה הארית.
• שמשו כמכשיר לניצול כח עבודה זול של היהודים למאמץ המלחמה.
• שמשו לשבירה ודיכוי הרוח היהודית.
• הגטו ענה על הצורך האידיולוגי הנאצי: ליהודים על פי הראייה הנאצית לא היה חלק בחברה. עם כליאתם הפכו למופרדים ומנותקים לכלל החברה.
• הטעיית היהודים שנטו לחשוב שעם סגירתם בגטאות הושלמה המדיניות הנאצים האנטי יהודית המחמירה בהדרגה.

• לשמור על השקט והסדר בגטו.
• לבצע ישירות את דרישות הגרמנים.
• להקים קומנדו מיוחד שתפקידו לשתף פעולה עם המשטרה הגרמנית.
• שמירה בצד הפנימי של הגטו ומניעת הסתננויות והברחות.
• שמירה על הניקיון ומניעת פשע.
• עזרה לנאצים באקציות ובריכוז היהודים לפני השילוח.

• הגטאות הוקמו בשכונות המוזנחות ביותר והדלות ביותר.
• שטח הגטו היה קטן מלהכיל את האוכלוסיה שנאלצה להצטופף בתחומיו.
• מערכות הביוב והמים קרסו, דבר שהוביל למחלות ומגיפות רבות.
• המחסור במזון היה קשה מנשוא. ההברחה הייתה פעולה הכרחית לאור מנות הרעב שחילקו השלטונות.

• מצב התברואה בגטו נבע מהעדר תשתית תברואתית הולמת באזורי הגטו.
• שרר מחסור של אמצעי הסקה סבון ומים.
• ההזנחה הגופנית הוחרפה גם בשל הרעב והלחץ הפסיכולוגי.
• מגפות ומחלות פרצו בגטו וגרמו לתמותה המונית. גם הקור העז השפיע על מימדי התמותה.

• בראש ההירכיה החברתית עמדו המבריחים, אחריהם יהודים עשירים, חברי היודנראט ומשטרת הגטו.
• התחתית הפרמידה החברתית היו רוב יהודי הגטו שהתרוששו מכל רכושם וחיו חיי חרפה ורעב.
• גל הפשיעה גדל בגטו. רבים עסקו בגזילת רכוש, הלשנות, קבצנים ופושטי יד.

• לא כל תושבי הגטו היו מובטלים, חלקם נשלח בפקודת הגרמנים לעבודות כפייה מחוץ לגטו.
• עבודות אלו היו קשות ומשפילות, אך רבים התנדבו אליהן בשל הטבות מסויימות, בעיקר קצבת מזון נוספת.
• עול כלכלת המשפחה נפל על הנשים והילדים הבוגרים.

• למרות האיסורים המשיכו יהודים דתיים להתכנס לתפילה, לשמור על כשרות ובמקרים מסויימים לא נרתעו מלשלם בחייהם על קיום המצוות.
• יהודים הקימו בתי כנסת בהסתר, קיימו קבורה על פי דיני ישראל, לימוד תורה במחתרת וניסו לקיים את חגי ישראל.

• הופעלה רשת תאי לימוד חשאיים ברמת בתי ספר יסודיים ותיכוניים.
• אגודות תרבות יזמו בחשאי פעילויות ביידיש ועברית, תזמורות ומקהלות ניגנו ושרו, תיאטראות העלו מחזות, סופרים ומשוררים כתבו ויצרו.
• "עונג שבת" - הוקם בגטו וורשה ארכיון שבו אספו ותעדו את כל המתרחש בגטו.
• המחתרת שפעלה בגטו עסקה בפעולות הסברה, חינוך וסעד והוציאה בחשאי עיתונים במספר שפות.

• את תפקיד ראש המשפחה תפסה פעמים רבות האישה לאחר שהגברים נשלחו למחנות עבודה.
• לעתים חדלו גברים לתפקד בשל חוסר יכולת לקיים את המשפחה בתנאי הגטו, והנשים והילדים נטלו על עצמם את עול הקיום.
• המאבק להשרדות חייב את המשפחה בכלל, ואת הנשים בפרט, להתמודדות יומיומית עם הצורך בהשגת מזון, אחזקת הבית וטיפול בילדים.
• הנשים נאלצו לתמרן בין ההכרח לעבוד למחייתה של המשפחה לבין הצורך בהשגחה על הילדים.
• הופעלו בגטו מסגרות חינוך בלתי חוקיות. רק מקצת הילדים נקלטו במסגרות אלה. השאר התארגנו בקבוצות ועסקו בהברחה וקיבוץ נדבות למען משפחותיהם.

• הכנת יהודים לעבודות כפייה.
• עריכת מפקדים ורישומים של תושבי הגטו כדי לארגון כח עבודה, חלוקת מזון ולבסוף להכין את הגטו לשילוח.
• לדאוג שהגטו לא יהיה מקור למחלות.
• להעביר בצורה מסודרת יהודים ממקום למקום.
• לסייע בהחרמת רכוש היהודים ולהקפיד שכל תושבי הגטו יענדו טלאי צהוב.
• הכנת הגירושים הסופיים.

• לספק מזון לגטו מעבר למכסה הגרמנית, היודנראט העלים עין מהברחות, קיים מטבחים לעניים.
• גביית מסים מתושבי הגטו לממון הוצאותיו.
• דיור - מציאת דירות ולשכן אלפי יהודים שנדחסו לגטו.
• בריאות - לדאוג לתנאי בריאות סבירים בגטו..
• עבודה - דאגה להעסיק את תושבי הגטו בעבודות תעשייה. היודנראטים האמינו כי ככל שהיהודים יעסקו בעבודה יצרנית הגטו יאריך ימים.
• חינוך ותרבות - פתיחת בתי ספר, תאטראות, הרצאות, ספרים.
• על היודנראט היה לדאוג להשלטת סדר וחוק בגטו. לשם כך הפעיל את המשטרה היהודית, בתי משפט.

• ציות עיוור לגרמנים פרושו שחברי היודנראט הם משתפי פעולה עם הגרמנים מה שהמאיס אותם על הציבור בגטו.
• היחס של הציבור היהודי - בגטאות רבים חש הציבור שנאה ובוז כלפי היודנראט, שנבעו משתוף פעולה עם הגרמנים, המשטרה היהודית שזוהתה עם היודנראט וזכויות יתר שכמה מהיודנראטים נטלו לעצמם.
• הארגונים האחרים בגטו - היודנראט לא היה הארגון היחיד בגטו, כולם התחרו על על הנהגת הגטו ונוצר מתח בינהם.
• כיצד לנהוג כלפי המחתרות והרצון למרי מאורגן נגד הגרמנים. היו יודנראטים שהתנגדו למרד משום שמרד משמעותו הודאה בחולשתו של היודנראט וחיסול סופי של הגטו. חלק תמכו במרד בידיעה שאין להם מה להפסיד.
• את מי לגרש ראשונים מהגטו להשמדה. זאת היתה הבעיה הקשה ביותר. לכל יודנראט הייתה שמורה זכות ההכרעה הפנימית.

• יהדות פולין בימי השואה התברכה בזרמים רבים ומגוונים של תנועות נוער: השומר הצעיר, החלוץ, גורדוניה, עקיבא, בית"ר, בונד ואגודת ישראל.
• כשהחלה המלחמה החלו תנועות הנוער לקחת חלק בהנהגה ונוצר מתח בינם לבין היודנראט.
• בהנהגת תנועות הנוער היו צעירים בני 18 - 25 אשר גילו גישה אקטיביסטית כלפי הגרמנים. תנועות הנוער היו הראשונות להבין כי בכוונת הגרמנים לרצוח את יהודי אירופה.
• תנועות הנוער לקחו חלק פעיל בסיוע לנזקקים, בפרסום ידיעות על חיי הגטו והמצב בחזית, הדפיסו עלונים שונים ואת מרבית העיתונות החשאית בוארשה.
• תנועות הנוער קיימו מסגרות לימוד כתחליף לבתי הספר, קיימו סמינרים והרצאות והפעילו רשת של שליחים-קשרים שעברו מגטו לגטו וריכזו את תנועת הנוער בגטו.
• תנועות הנוער היו היוזמות והשותפות הפעילות במרידות היהודים בגטאות.

• זיוף תעודות כדי לאפשר לאלפי פליטים יהודים לעבור את הגבול ולהגיע לארצות נייטראליות.
• הסתרת פליטים יהודים.
• סיוע בהברחת גבולות.
• תנועות הנוער תרמו לקיום הגטו בצל המוות בכל ששמרו על מסגרות ואירגונים בשעה שכל שאר המערכות התפרקו. הם היוו קרש הצלה באנארכיה ששררה בגטו.

• ארגון הצ'נטוס - אירגון יהודי לעזרה שפעל בסיוע הג'וינט ובידיעת הגרמנים. הארגון היה אחראי על משלוחי מזון, פרטי לבוש וקיום קשר עם יהודים.
• ארגון "ועדי הבתים", בהם התגוררו מאות אנשים. תפקידם היה לדאוג למקלטים, לקשר בין הדיירים, סייע ככל הניתן למשפחות ולבודדים, טיפול בנושאי תברואה ונקיון וכמו כן ביצוע הוראות היודנראט בנושאי דיור וחינוך.
• מטבחים ציבוריים אשר בהם קיבלו אלפים מתושבי הגטו ארוחה חמה.
• סיוע רפואי - הוקמו מרפאות באישור השלטונות הגרמניים. על פי ההערכות רופאים יהודיים הצליחו להציל למעלה מ-50 אלף חולי טיפוס. עיקר הבעיה הייתה ריבוי המחלות ומחסור בתרופות ובמיוד הרפאוי בתי יתומים: בגטו ורשה היו חמישה בתי יתומים והמפורסם שבהם היה בית היתומים של יאנוש קורצ'אק. הוא הפעיל את בית היתומים בשיטתו החינוכית המפורסמת דמוקרטיה בחינוך, כאשר כל עבודות הבית בוצעו על ידי היתומים, הקים בית דין פנימי ותקנון, שהופעלו על ידי היתומים עצמם.

• עוד לפני הכיבוש שלט הג'וינט בפולין ברשת מסועפת של קופות מלווה מסוגים שונים. קופות אלה היו בעלות עוצמה כלכלית וסייעו רבות ליהודי פולין.
• הג'וינט סייע מבחינה כספית לארגון הצ'נטוס, סייע ליתומים, בתחומי בריאות , ברשת החינוך של אורט, סייע בהקמת מטבחים ציבוריים בבתי חולים ובתי ילדים.
• אי אפשר לומר שהג'וינט היה בגדר אופוזיציה ליודנראט. בהרבה מן המקרים הג'וינט תמך ביודנראט ואין עדויות על עימותים בין הג'וינט ליודנראטים.

מה קשור?

מהי מלחמת העולם השניה?  מהי השואה?  מהי אנטישמיות?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות