מהי הצהרת בלפור?

הצהרת בלפור - הטיוטה הציונית והנוסח הסופי:
מתחילת 1917 החל מו"מ בין נציגי משרד החוץ הבריטי לבין נציגים ציוניים בראשם ויצמן. הנציגים הקימו ועדה שתפקידה היה לערוך הצעה לנוסחה הציונית שהממשלה הבריטית תקבל אותה כנוסח הכרזה לטובת הציונות.
הנוסחה הציונית- "ממשלת הוד מלכותו מקבלת את העקרון שעל א"י להיכון מחדש כבית לעם היהודי. ממשלת הוד מלכותו תעשה מיטב מאמציה להבטיח השגת מטרה זו ותדון בדרכים ובאמצעים הדרושים עם ההסתדרות הציונית"
חתומים לורד רוטשילד וההסתדרות הציונית.

נוסח ההצהרה ברור קצר וענייני שכלל:

1. הכרה בא"י כמקום הבית לעם היהודי;
2. הכרה בהסתדרות הציונית.

"לורד רוטשילד היקר משרד החוץ נוב' 1917
יש לי העונג הרב להעביר לך בשם ממשלת הוד מלכותו, את הכרזת ההצהרה שלהלן לשאיפות היהודיות הציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו.
ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ותעשה מיטב מאמציה להקלת הגשמת מטרה זו. בתנאי ברור שלא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות או הדתיות של עדות לא יהודיות הקיימות בא"י, או בזכויותיהם ובמעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת.
אכיר לך תודה אם תמסור הצהרה זו לידיעת ההסתדרות הציונית.
שלך בכנות,
ארתור בלפור"

נוסח ההצהרה מתון, ויצמן הביע אכזבתו מהפער הניכר בין ההצהרה שהציונים הציעו לבין הצהרת בלפור.
ההבדלים בין הטיוטה הציונית לנוסח הסופי:

1. בטיוטה הציונית- "מקבלת את העקרון" לעומת בהצהרת בלפור - "רואה בעין יפה". משמעות- ניסוח פחות מחייב את בריטניה.
2. בטיוטה הציונית- "תעשה מיטב מאמציה להבטיח השגת מטרה זו" לעומת בהצהרת בלפור - "תעשה מיטב מאמציה להקל הגשמת מטרה זו". משמעות- בהצהרת בלפור אין מחוייבות ברורה לצעד מעשי שתעשה בריטניה להבטיח לעומת להקל.
3. בטיוטה הציונית- "על א"י להיכון מחדש כבית לעם היהודי" לעומת בהצהרת בלפור - "יסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י". משמעות- בטיוטה הציונית א"י היא הבית הלאומי ליהודים ובהצהרה הבית הלאומי יוקם בא"י. הנוסח הסופי השאיר פתח לויכוח לגבי משמעות המושג בית לאומי בחלק מא"י אולי ולא בכולה.
4. בטיוטה הציונית- "תדון בדרכים ובאמצעים הדרושים עם ההסתדרות הציונית" לעומת בהצהרת בלפור - התנועה הציונית איננה מוזכרת. משמעות- ההצהרה הפנתה את המכתב ללורד רוטשילד ולא להסתדרות הציונית, הם לא ראו בהסתדרות הציונית הנציגה לניהול האוטונומיה היהודית שתוקם בא"י.
5. בטיוטה הציונית- אין אזכור של העדות הלא יהודיות הא"י. בהצהרת בלפור - "לא יעשה דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות של העדות הלא יהודיות". משמעות- לבריטים חשוב להבטיח שהציונות לא תפגע בזכויות הערבים.
6. בטיוטה הציונית- אין אזכור של יהודים בעולם ומעמדם. בהצהרת בלפור - נוסף סעיף שמצהיר שזכויות היהודים בעולם לא תפגענה. משמעות- יהודים לא ציוניים בבריטניה חששו שההצהרה תפגע במעמדם ולכן התעקשו להבטיח שלא יחוייבו לעלות לארץ ויאבדו זכויותיהם בבריטניה עם הכרזה על בית לאומי ליהודים בא"י.

1. מה פירוש "בית לאומי" אוטונומיה תרבותית או מדינה?
2. בכל ארץ ישראל או רק בחלק ממנה?
3. האם ממשלת בריטניה מחוייבת לממש את ההכרזה?
4. האם ממשלת בריטניה תפעל באמת או תעמוד ותביע רק רחשי סימפטיה?
5. מהן זכויות העמים האחרים ריבונות על הארץ או זכויות אזרחיות?
6. מה פרוש להגן על יהודי העולם מפגיעה בזכויותיהם, האם לבריטניה יש כוח להגן על יהודי העולם?

1. אהדה כנה- ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג' ושר החוץ לורד בלפור היו בעלי זיקה עמוקה לתנועה הציונית ואהדו מאוד את רעיון שיבת העם היהודי לארצו. הם התייחסו באהדה רבה לרעיון הבית הלאומי בא"י.
2. שיפור תדמית אימפריאליסטית- בריטניה הצטיירה בעיני העולם ככובש אימפריאליסטי, היא רצתה לשפר את תדמיתה האימפריאליסטית על ידי כך שיפרסמו הכרזה פרו ציונית שתעניק לבריטניה מעין הכשר מוסרי, כאחראית ודואגת לעמים שכבשה, כאחת שמפתחת את האזורים שכבשה ומכינה אותם לעצמאות.
3. שאיפה לזכות באהדת יהדות ארה"ב- הבריטים האמינו כי הצהרה אוהדת למטרות הציוניות תשפיע השפעה תעמולתית חשובה בארה"ב. עד אפריל 1917 נקטה ארה"ב עמדה ניטרלית במלחמה. הבריטים רצו לערב אותה בהקדם האפשרי והניחו כי יהדות ארה"ב תסייע להשיג מטרה זו.
4. הרצון להקדים את גרמניה- הגרמנים חיזרו אחרי הציונים והיו עלולים להקדים את בריטניה בהכרזה פרו ציונית (גרמניה, כידוע, הייתה אוייבת של בריטניה).
5. שיקול בטחוני, אסטרטגי והתחמקות מהסכם סייקס פיקו- א"י נתפשה כמקום אסטרטגי ראשון במעלה. בריטניה הייתה מעונינת מאוד לשלוט בא"י בגלל קרבתה של הארץ לתעלת סואץ. ובגלל מיקומה האסטרטגי כצומת דרכים בין אירופה לאסיה ולאפריקה. אבל בהסכם הקודם שחתמה עם צרפת ("הסכם סייקס-פיקו") התחייבה בריטניה לוותר על חלקים בצפון א"י. במתן הצהרת בלפור הצליחה בריטניה להתחמק מחלקים בהסכם ונשארה בידיה שליטה בפועל על א"י תוך שהיא מבטיחה לתת חסות על המפעל הציוני.
6. פעולתו הדפלומטית של דר' חיים ויצמן בקרב אנשי הממשל הבריטי- הבריטים העריכו מאוד את ויצמן (נשיא הפדרציה הציונית בבריטניה ומאחד מיוזמי ההצהרה. הוא היה בעל קסם אישי וקשרים טובים. ויצמן היה זה שגילה את האצטון, שהיה חומר כימי חשוב שסייע למדינות ההסכמה במלחמה). בזכותו החלו להתייחס בממשלה הבריטית בחיוב לציונות.

1. תגובת היהודים ככלל- יהודי העולם קיבלו בהתלהבות ובשמחה את הצהרת בלפור. בריטניה רכשה לה מקום כבוד בקרב היהודים. היו יהודים שהישוו את הצהרת בלפור להצהרתו של כורש.
2. תגובת היהודים המשתלבים (בחיי המדינות בהן חיו)- ראו ביהדות דת ולא לאום. הם ראו עצמם יהודים הנאמנים למדינות הלאום בהן הם חיו (יהודים אנגלים היו חלק מאנגליה; יהודים גרמנים חלק מגרמניה וכ"ו). כל דרישה לאומית ציונית והסכמה עולמית לכך עלולה הייתה להוות מכשול להשגיהם במדינות בהם חיו. בבריטניה היה ועד שייצג את יהדות בריטניה ורבים מחבריו שללו את הציונות מחשש לפגיעה במעמדם האזרחי.
3. תגובת היהודים האורתודוקסים- היהודים החרדים האמינו שעד שלא יגיע המשיח אסור להקים את מלכות ישראל. לכן שללו את התנועה הציונית החילונית שמבצעת דברים שלדעתם נתפשו כחטאים שירחיקו את בוא המשיח ולכן התנגדו להצהרת בלפור.
4. תגובת היהודים הציוניים- לתנועה הציונית ובעיקר לציונות המדינית נתנה זריקת עידוד. היא הייה המשך למימוש החלום של הרצל שרצה לכרות ברית עם אחת המעצמות כדי לקבל צ'רטר על א"י. התנועה הציונית קיבלה מעמד חשוב בעולם ופרצה למעגל ההכרה הבינלאומית. ההצהרה גרמה לעידוד העלייה ה-3.
5. התגובה של הבריטים- בקרב אנשי מדינה וממשל בריטים, קמו להצהרה מתנגדים. הם טענו כי בעיית א"י היא שולית ואין כל סיבה להעמידה במרכז העניינים. כמו כן חששו כי ההצהרה תעורר דעת קהל ערבית נגד בריטניה ותשתבש את מערכת היחסים הטובה ששררה עד אז עם הערבים. בין השוללים היו מדינאים שהצדיקו את מדיניותם בהבטחתו של מק מאהון (הנציב הבריטי במצרים) לשריף חוסיין ממכה. מק מאהון הבטיח לשריף חוסין שייצג את כל האומה הערבית, יעורר מרד נגד העות'מנים במזרח התיכון ובתמורה בריטניה תכונן פדרציה ערבית עצמאית שהוא יעמוד בראשה (מעין עצמאות לערבים במזרח התיכון כולל בא"י).
6. התגובה של הערבים- התנועה הלאומית ערביץ שהתגבשה באותם השנים ראתה בחומרה רבה את הצהרת בלפור וטענה לעיוות היסטורי נורא ולסתירה להסכמי מק- מאהון וחוסיין שריף. הצהרת בלפור הייתה הלם לתנועה הלאומית ערבית וגרמה להגברת המתח הפוליטי בין שתי התנועות הציונית לערבית.

מה קשור?

מי היה בנימין זאב הרצל?  מה היו מאורעות תרפ"א?  מה היו הסיבות לעלייה לארץ ישראל בשנות ה-20?  מה היו פעולותיהם של הנציבים הבריטים לפתוח הארץ בשנות ה-20?  איך התנהלה התנועה הציונית בימיו של הרצל?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות