מהי רפובליקת ווימאר?

נסיבות הקמתה של הרפובליקה, ומאפייניה:
לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, בלחץ מדינות ההסכמה, שלא הסכימו לחתום הסכם כניעה עם המשטר הישן, הוקמה בגרמניה ממשלה דמוקרטית.
ב-28 ביוני 1919, חתמו נצידי קואליציית ווימאר על הסכם ורסאי, שבו הכתיבו המדינות המנצחות תנאים קשים לגרמניה. כשחתמה על ההסכם, הוקעה על ידי העם הגרמני כפושעת.
על פי חוקת ווימאר, מבנה השלטון היה פדארלי רפובליקני, המורכב מ-18 מדינות בעלות אוטונומיה בעניינים פנימיים. על פי החוקה, סמכוייותיו של הנשיא היו למנות את הקנצלר בתמיכת הרייכסטאג, לפזר את הרייכסטאג בכל עת ולהכריז על בחירות חדשות; וכמו כן היו לו סמכויות של שעת חרום: היה יכול לפזר את הרייכסטאג ולבטל את הדמוקרטיה.

כוחות עוינים לרפובליקה היו המלוכנים, שרצו לחזור למונרכיה; הקומוניסטים שרצו במהפכה כמו ברוסיה; התעשיינים שרצו מונופולים ועוצמה כלכלית; והלאומניים שלא מוכנים לקבל את "חרפת ורסאי".

קשייה של הרפובליקה בשנים הראשונות:

ברית ספרטקוס- קבוצה של קומוניסטים אשר דגלה ברעיונות מרקסיסטים לניניסטים, ושאפה להביא את המהפכה הבולשביקית לגרמניה. הם עוררו גל מהומות חברתיות וכלכליות וביקשו להכריז על הקמת הרפובליקה הסובייטית הגרמנית. הם דוכאו על ידי גדודי מתנדבים מהימין הקיצוני ובעזרת צבא הרפובליקה.
הפוטש של קאפ (1920)- אחרי ההאדומים, הימין הלאומני עדיין איים על הרפובליקה. הגנרל קאפ ואנשיו עלו על ברלין במטרה ברורה להפיל את הממשלה. הממשלה נמלטה מהעיר וקאפ מונה לראשות הממשלה. הוא ביטל את הרפובליקה ואת חוקת ווימאר. הרייכסווהר (צבא הרפובליקה) סרב להתערב בטענה כי צבא גרמני אינו יורה על צבא גרמני. הפוטש נכשל משיוון שהמוני הפועלים בברלין שחששו לזכויותיהם סרבו לשתף פעולה ושיתקו את ברלין. הפוטש המחיש עד כמה רעועה וחלשה הרפובליקה. הרייכסווהר שאמור לחזק את הרפובליקה לא עשה כן.
אי יציבות כלכלית (אינפלציה מכוונת ובעיית הפיצויים)- לאחר המלחמה סבלה גרמניה מאינפלציה איומה שהגיעה למימדים קטסטרופליים. מאז המלחמה פחת ערכו של המרק הגרמני במהירות מסחררת לעומת הדולר האמריקני. הממשלה הדפיסה כסף בכמות עצומה והורידה בכך את שיעור המרק הגרמני. זו הייתה דרך להתחמק מתשלום הפיצויים. אי היציבות הכלכלית הביאה לחוסר אמון של העם הגרמני בכלכלה של גרמניה; הכלכלה הייתה מונופוליסטית ולכן עיקר הפגיעה הייתה בקבוצות החלשות של החברה. הפנסיונרים איבדו את חסכונותיהם, הבורגנים הזעירים איבדו רכוש וחסכונות, מפעלים זעירים נסגרו, מובטלים רבים. הפגיעה הייתה גם פסיכולוגית בשל ירידה במעמד החברתי שיצרה תחושת תסכול ומרירות.
פלישת הצרפתים לחבר הרוהר (1923)- בעקבות אי תשלום הפיצויים פלשו כוחות צרפת ובלגיה לחבל הרוהר, שהיה אזור מכרות הפחם והברזל של גרמניה. צרפת ניסתה לאלץ את גרמניה לשלם לצרפת את פיצויי המלחמה, ולנקום בגרמניה בשל מפולותיה של צרפת במלחמה. הצרפתים רצו להפעיל את תעשיית הרוהר ובכך לסחוט את תשלום החובות. הגרמנים לא שיתפו פעולה. ממשלת גרמניה קראה למרי אזרחי ולהחרמת הצרפתים. היא העניקה תמיכה כספית לפועלים השובתים, דבר שמוטט את המטבע כליל, העלה את האינפלציה והעלה את האבטלה. הצרפתים מצידם הגיבו בקנסות, מסים, החרמת רכוש ואפילו גרוש תושבים. הצרפתים נאלצו להזרים לחבל מהנדסים ופועלים בעצמם. שני הצדדים לא השיגו את מבוקשם. ההשפעה בגרמניה הייתה בהחלפת הממשלה. שטרזמן הקנצלר החדש שם קץ למרי האזרחי והביע נכונות לפרוע את חובותיה של גרמניה ולהגיע להסכם בנושא. בספטמבר 1923 הצרפתים עזבו את חבל הרוהר. השפעותיה של הפלישה היו חיזוק היסודות הלאומניים והגברת השנאה לרפובליקה; פגיעה במעמד הבינוני והנמוך והאצת האינפלציה. הפלישה החלישה את הרפובליקה.

גרמניה תחת שלטונו של שטרזמן - תקופת השגשוג (1924-1929):
שטרזמן התמנה לראשות הממשלה של רפובליקת ווימאר. הוא הכיר בבעיותה של גרמניה - ההגבלות הצבאיות והטריטוריאליות, האינפלציה ותשלומי הפיצויים ובידוד בקרב העמים. שטרזמן הבין כי כדי להשיב לגרמניה את מעמדה הקודם עליה להתפייס עם מעצמות אירופה. הוא סייע רבות להשגת יציבות הרפובליקה.

בתחום הכלכלי- בלימת האינפלציה וייצוב המרק הגרמני. גרמניה התאוששה במהירות מדהימה ויצאה מהמשבר. ב-1924 החלה פריחה כלכלית. בתחום התעשייה, גרמניה חזרה להיות המעצמה הכלכלית הגדולה באירופה. הדבר גרם לעלייה חדה ברמת החיים. הצמיחה נבעה משילוב של יעילות גרמנית, אוצרות טבע ושיטות מפותחות.
מדיניות החוץ- ב-1925 בהסכם לוקראנו נקבע כי גרמניה תהיה חברה בחבר הלאומים. ההסכם תרם להרגעת הרוחות והגביר את היציבות של המדינות באירופה כולה. הסכמי לוקראנו חיזקו את כלכלת גרמניה (משום שמעתה היה לה קל יותר להשיג אשראי בינלאומי). גרמניה לוות כסף רב ממקורות חוץ, וההון הושקע בפתוח הבנייה ובתשלום פהיצויים. בנוסף לכך שטרזמן עשה צעדים משמעותיים להסדרת תשלום הפיצויים. ועדת דאוס הסדירה תשלומים שנתיים קבועים והמליצה על נקיטת צעדים לייצוב המרק הגרמני החדש.
בתחום התרבותי- העליה ברמת החיים, היציבות האירופאית והמשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי יצרו את התנאים המתאימים לפריחה תרבותית. גרמניה שבה להיות מעצמה אינטלקטואלית.

השפעת המשבר הכלכלי הגדול על גרמניה והשלכותיו:
המשבר הכלכי פגע בגרמניה פגיעה רבה. מהבחינה הכלכלית, המשבר גרם לצמצום בסחר הימי, שיתוק התעשייה וסגירת בתי החרושת, עלייה בשעורי האבטלה, עסקים רבים פשטו את הרגל ובהנקים הגדולים התמוטטו.

מבחינת חברתית- אווירת יאוש פשטה בגרמניה ורבים לא האמינו כי הרפובליקה תוכל להלחם במשבר. משבר פסיכולוגי זה הרס את כל אמות המידה המוסריות והתחושה הייתה של רפיון רוח. נחשול של התאבדויות חסר תקדים וירידה במעמד החברתי.
מבחינה פוליטית- המשבר הכלכלי הביא לאכזבה מן המשטר הפרלמנטרי והוא גרם לעלייה מהירה של מפלגות קיצוניות, כמו למשל העלייה של המפלגה הנאצית, שב-1932 הייתה לראשונה בגודלה ברייכסטאג.

שלושת ראשי הממשלה האחרונים של רפובליקת ווימאר ניסו להתמודד עם הבעיות הפוליטיות והכלכליות, אך ללא הצלחה. הם לא הצליחו להקים ממשלות יציבות, הם מאסו במשטר הפרלמנטרי והעדיפו לשלוט באמצעות צווי חירום, הטלת מסים וקיצוב בתקציב, מה שהחיש את קריסתה של הרפובליקה. נוכח המשברים התכופים מיהר הנשיא הינדרבורג להוציא צווי חירום.
ב-28 בינואר 1933, פיטר הנשיא הינדרבור את שליכר, הקנצלר האחרון של הרפובליקה, והזמין את היטלר להיות ראש ממשלת גרמניה. זה היה סופה המוחלט של רפובליקת ווימאר. היטלר עלה לשלטון לא באמצעות מהפכה, אלא באמצעיים חוקיים בלבד, ומכאן שגם משטר דמוקרטי יכול להצמיח מתוכו מנהיג דקטטורי באופן חוקי.

הסיבות לנפילתה של הרפובליקה-

האינפלציה והמשברים הכלכליים החלישו אותה ופגעו בעיקר במעמד הבינוני הנמוך.
הצבא הגרמני - הרייכסווהר - לא רצה לתמוך ברפובליקה.
מאז עזיבתו של שטרזמן לא נמצאו מדינאים מוכשרים שיכלו לנווטה בשעת משבר.
השימוש התכוף בצווי החירום והפגיעה בדמוקרטיה והעובדה שהאומה הגרמנית לא הייתה בשלה מספיק לשלטון דמוקרטי, לאחר שחונכו לרגלי המונרכיה.

מה קשור?

מהי מלחמת העולם הראשונה?
מהי מלחמת העולם השניה?
מהו המשבר הכלכלי הגדול?

לא נמצאו הערות.