מה היו הגורמים למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב ב-1929?

שנות הפריחה והשפע:
ארה"ב יצאה מן המלחמה כמנצחת ורבים קיוו לחזור לקו הבדלני שאפיין אותה כבר עשרות שנים. שנות ה-20 היו שעתה היפה של המפלגה הרפובליקנית. היא זכתה ברוב מוחץ בבחירות ב-1920 והעמידה שלושה נשיאים ששלטו ברציפות.
באותן שנים היה ברור שפתרון הקסם לכל בעיותיה של ארה"ב הוא הקפיטליזם, דהיינו יוזמה פרטית ללא התערבות השלטון.
בשנות ה-20 ראתה ארה"ב שגשוג כפי שלא ראתה מעודה. היא הפכה ל"גן עדן עלי אדמות": מיליוני אנשים השקיעו במניות והרוויחו כסף רב. תעשיית המכוניות התפתחה באופן מואץ עד לייצור של כ-30 מיליון כלי רכב. תעשיית המכוניות הגבירה את קצב העיור ותרמה לפתיחתן של תעשיות נוספות שאפשרו למיליוני אנשים להתפרנס ולהתבסס. אבטלה לא הייתה כלל. רמת החיים עלתה במהירות ורוב האמריקנים היו עסוקים בצבירת מותרות הונאה מהחיים. היה נוח למכור רכוש, שכן שיטת האשראי אפשרה לכל אחד לרכוש מוצרים ללא הגבלה ולשלם לאורך זמן. האנשים חשו בבטחון כללי החייהם והאמינו כי מצב זה ימשך שנים רבות.

למרות השגשוג של שנות העשרים, הן היו גם שנים של שפל ושלונות: ארה"ב התקשתה לקבל בחזרה את ההלוואות שהעניקה לבעלות בריתה לאחר המלחמה. ארה"ב ידעה מאבקים חברתיים קשים בין שחורים ולבנים, בין מהגרים קומוניסטים לאזרחים, בין חבורות פשע מאורגן למשטרה. בשנים אלה הוצאו חוקי הגירה חדשים שמנעו ממהגרים אסייאתים וכאלה שנחשדו בקומוניזם להכנס לארה"ב. לאחר המלחמה חזרו חיילים אמריקנים רבים הביתה, אך הם לא מצאו מקומות עבודה לצד עליית מחירים קשה. החלו סכסוכים רבים בין מעסיקים לאיגודים מקצועיים אזר פוזרו בכוח ובברוטליות. כל שנות העשרים התאפיינו באי שקט תעשייתי ושביתות רבות.

המשבר הכלכלי הגדול:
גורמי המשבר-

הייצור התעשייני צמח במהירות מדהימה בשנות ה-20. הבנקים אפשרו מתן אשראי נוח למפעלים ולאנשי תעשייה. הייצור גבר, הסחורות היו בשפע והציפו את המחסנים. התוצאה - השוק נעשה רווי והתקשה לקלוט את עודפי הייצור ופסי הייצור נאלצו להסגר.
לאחר המלחמה הטילו מדינות רבות העולם מכסי מגן על סחורות מיובאות במטרה להגן ולעודד את הסחורות המקומיות. כתוצאה מכך חלה ירידה חדה בהיקף היצוא בארה"ב לשווקי חוץ. הדבר הביא להצטברות עודפי סחורה בשוק הפנימי בתוך ארה"ב. הממשל ברוח עקרונות הקפיטליזם הטהור לא קיים פיקוח על כמות הייצור וכל מפעל ייצר כרצונו. התוצאה- עודפי ענק שלא היה להם ביקוש.
במהלך המלחמה כאשר מחירי התוצרת החקלאית עלו פלאים, הרחיבו החקלאים את שטחי הגידול והכניסו שיטות מיכון מתקדמות. הם נטלו הלוואות גדולות מהבנקים. לאחר המלחמה הטילו מדינות אירופה מכסי מגן והחקלאות שהייתה מבוססת במידה רבה על ייצוא נפגעה קשות. מכירות התוצרת ירדו והחקלאים שלא הצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו סבלו ממצוקה כלכלית קשה. רבים נאלצו לסגור את משקיהם, אחרים פשטו את הרגל.
מרבית ההון בארה"ב היה מרוכז בידי קבוצה של כ-30 אלף מונופוליסטים. משפחות עשירות ששלטו בכלכלה ובמערך הפיננסים. המשק הכלכלי היה תלוי באותם מונופוליסטים שפעלו כרצונם ללא כל מדיניות מכוונת. הכסף לא הגיע לידי ההמונים. כ-5% מהאוכלוסיה החזיקה ב-30% מההון הפרטי.
למרות השגשוג לא עלה שכרם של העובדים בשיעור משמעותי, כך נוצר פער בין מה שהוציא האזרח הממוצע לבין המשכורת שהרוויח.

התמוטטות הבורסה בוול-סטריט-

התקווה להתעשרות מהירה הביאה להנפקה מופרזת של מניות. כולם הסתמכו על דוחות אופטימיים שבישרו על צמיחה בשנים הבאות.
לא היה פיקוח על ניפוק המניות והבורסה בוול סטריט הפכה לבלון מנופח של הימורים ושערים ללא ביסוס ריאלי. המניות איבדו מערכן עד שהפכו למעשה לפיסות נייר ללא כיסוי.
תחילתו של המשבר היה בקריסה של הבורסה ביום אחד - "יום חמישי השחור", 24 באוקטובר 1929 - מיליונים איבדו את רכושם בין לילה ואלה שבקשו להוציא כספים מהבנק הושבו ריקם.
הבנקים פשטו את הרגל משום שלא היה בידם מספיק כסף מזומן כדי להשיב לכל אותם המונים שמבקשים את כספם בבת אחת.
ניתן לסכם כי העובדה שלא היה פיקוח מרכזי מלמעלה, עלתה למשק האמריקני ביוקר. בלא הכוונה מרכזת, כל אחד ייצר על פי שיקול דעתו ונוצרה אנארכיה כלכלית. מפעלי ענק התעשרו במהירות ואילו האזרח הקטן לא יכול היה להנות מהרווחים. מבנה המשק היה לקוי באופן בסיסי.

גילויי המשבר-

בתחום הכלכלי- הבנקים נסגרו, וחלקם לתקופה של שנים. הביטוי הבולט של המשבר היה אבטלה הולכת וגוברת. בעקבות סגירת המפעלים והמשבר בחקלאות היו כ-14 מיליון מובטלים. העוני והרעב שררו בכל פינה.עקב נישול מהקרקע, עיקול ופינוי בתים, הוקמו עיירות רפאים (שנקראו הוברוויל, על שם הנשיא דאז, הובר), אלה היו שכונות של פחונים וצריפים עלובים שסיפקו מקום מגורים להמונים הרבים שלא הייתה להם קורת גג.
בתחום החינוך- בתי ספר רבים נסגרו, הילדים נפלטו לרחובות וחלקם התדרדר לפשע. הם חיפשו מקומות תעסוקה לסייע למשפחה והם נקלטו בעבודות קשות ולא מתאימות.
הפשע גדל מאוד משום שהדרך הקלה להשיג את החסר היה באמצעות גנבות או אלימות ואנרכיה.
בתחום הפסיכולוגי- התפרקות המשפחות והמנעות מנישואין, יציאת נשים לעבודה, עוני קשה וזקנים שאיבדו חסכונות. תחושת עלבון, השפלה וחוסר אונים על העוול שנגרם לאזרח שלא בצדק, חוסר שליטה בגורל, יאוש, בושה וחרדה מפני העתיד.
עם פרוץ המשבר, כאשר לא הצליחה ממשלתו של הובר הרפובליקני להתמודד עם המשבר ולמצוא מוצא, הצביע רוב הציבור למפלגה הדמוקרטית. התמיכה בה הגיעה לשיאה בבחירתו של רוזוולט ב-1932. בניגוד למדינות אחרות, רוב רובו של הציבור נשאר נאמן לדמוקרטיה.

נסיונות הממשל להתמודד עם המשבר עד 1932-

הובר האמין כי המשבר הוא זמני והוא יחלוף ולכן לא מנע את המשך הייצור. הוא האמין בקפיטליזם טהור, דהיינו בהתערבות מינימלית של המדינה בחיי הכלכלה. הוא האמין כי בכל משטר קפיטליסטי יש גאות ושפל ולאחר השפל תשוב מאליה הגאות, אך זה לא קרה.
כאשר הלך המשבר והעמיק, החל הובר לגלות מעורבות רבה ופעל בכמה מישורים: יוזמה לעבודות ציבוריות בהיקף נרחב ומתן הלוואות ואשראי לאיכרים, הטלת מכסי מגן על מוצרים מיובאים. אך הובר לא התמיד בפעולות יזומות מטעם הממשל וקיצץ כספים שנועדו להן. זה גרם למשבר אמון בעם ולהחרפת האבטלה.

השפעת המשבר על כלכלות המדינות באירופה ובאסיה-

מרכזיותו של המשק האמריקני בכלכלה העולמית הביא להשפעה ישירה של המשבר על מדינות העולם. המשבר הביא לצמצום דרסטי של שעור ההלוואות שהעניקה ארה"ב למדינות חוץ ובשנות ה-30 נפסקו כמעט לגמרי השקעות החוץ. זה יצר מחסור חמור במטבע בכל העולם. הדבר הביא לצמצום חד בהיקף הייצור במדינות עצמן מכיוון שלא היה להן לאן לשווק, נסגרו מפעלים ופוטרו עובדים.
ביטויים נוספים למשבר היו התמוטטות בנקים ברחבי העולם, דבר שמשמעו אי מתן אשראי למפעלים , סגירתם ואבטלה; והתנתקות מבסיס הזהב, מה שגרם לחוסר שער חליפין קבוע וזה הקשה על הסחר הבינלאומי.
בתחום המשטר, המשבר הביא לעליית משטרים טוטליטאריים. במדינות הדמוקרטיות הרחיב הממשל את תחומי התערבותו בכלכלה החופשית והתעוררה נטיה לצווי חירום.

מה קשור?

מהו המשבר הכלכלי הגדול?
מה הייתה מדיניות הניו-דיל של רוזוולט?
מהי מלחמת העולם הראשונה?
מהי מלחמת העולם השניה?

לא נמצאו הערות.