מה היו התמורות ביהודי ארצות האיסלם בין שתי מלחמות העולם?

באירופה - היהודים עוברים תהליכי מודרניזציה תוך השפעת החברה הסובבת אותם. תהליכים אל התאפינו בהתקרבות לאוכלוסיה המקומית, תוך חיקוי אופן החיים, צורת המחשבה והחילון. בארצות האסלם התהליך היה שונה מאוד: היהודים מתרחקים מהמוסלמים והם מתקרבים לשלטון הקולוניאלי הכובש. הם אינם עוברים תהליכים של חילון והטמעות בכלל האוכלוסיה. הקהילות היהודיות מושפעות מהמפגש עם המשטר הקולוניאלי המערבי, המביא עמו מודרניזציה שגורמת לשינויים כלכליים, חברתיים ופוליטי. המודרניזציה אינה באה לידי ביטוי בהתנכרות למסורת.

התמורות המרכזיות בחיי היהודים:

• בתחום המשפטי- תחת שלטון האיסלם מעמדם של היהודים נקבע על ידי חוקי עומר והם היו בני חסות ("דימי"). שליטי האסלם נהגו ביהודים על פי נטיות לבם. מהמחצית השניה של המאה ה-19 הוחל במתן שיוויון זכויות ליהודים. הכובש הקולוניאלי הביא לשינוי במעמדם של היהודים. השלטון הבריטי הנהיג באזורים שכבש חוקה מערבית ובכל חוקה סעיף מפורש שהתייחס לשמירה על זכויות האדם והאזרח.
• בתחום הדמוגרפי- גידול משמעותי במספר היהודים, שהגורמים לו הם שיפור בתברואה, ירידה בתמותה ושיפור כלכלי. כמו כן מתרחש תהליך של מעבר מהכפר אל העיר. היהודים עוברים מקהילות קטנות לריכוזים גדולים ובעיקר קיימת הגירה לערי הבירה. יחד עם זאת, נותר פיזור הקהילות במרוקו בכפרים וכן בתימן.
• בתחום הכלכלי- ההגירה לערים יצרה מגוון עצום של מקצועות, רכישת השכלה שגרמה לרכישת מקצוע והעלתה את הסטטוס הכלכלי. נוצרת בורגנות עירונית יהודית חדשה. היהודים החלו לעסוק במקצועות חדשים, כגון רפואה, עריכת דין, רוקחות ואדריכלות. חלקם של היהודים במקצועות החופשיים גדל מחלקם באוכלוסייה הכללית. היהודים גם פנו לבנקאות, עיתונות וייצוג חברות אירופאיות, ויהודים רבים תפסו מקום במנהל הקולוניאלי. לצד הבורגונת העירונית היהודית, ישנו גם ציבור של שכירים חסרי יכולת כלכלית ופועלי תעשייה. יש לציין כי גם נשים רוכשות השכלה ויוצאות לעבוד מחוץ לבית.
• ריבוד חברתי- דמה לזה שבאירופה. השינויים בעיסוקים ובהשכלה יצרו מעמדות חדשים בקהילה. האפשרות להבחר כחבר פרלמנט או למועצת העיר והאפשרות לצבור הון יצרו שכבה כלכלית יהודית חברתית מודרנית ועשירה, אך היא איננה מהמנהיגות הדתית המסורתית. יהודים שכירים עניים היו למעמד הנמוך ביותר.
• התמורות בחינוך- ממסגרות החינוך המסורתיים (חדרים) עוברים למספר סוגים או מסודות חינוך. יהודי הכפרים אינם זוכים לחינוך מודרני והלימוד במסגרות המסורתיות היה לצורך יומיומי. לעומת זאת, יהודי הערים נחשפים לחינוך מודרני מערבי (על ידי מוסדות כי"ח ואליאנס). בתי ספר אלו היו מצויים גם ברוב הקולוניות הבריטיות ואפשרו חינוך מיוחד גבוה מערבי ברוח התרבות צרפתית. נערים רבים נסעו ללמוד באירופה וחזרו משכילים. מערכת זו היתה פתוחה גם לבנות וזה היה המכשיר העיקרי להחדרת המודרניזציה.
• התמורות במעמד הקהילה וארגונה- הקמו פרלמטים ובחלק מהמדינות הוקמו מועצות לקהילה היהודית שנבחרו בבחירות דמוקרטיות וייצגו את הקהילה היהודית (לדוגמה הקונסיסטוריות באלג'יריה במאה ה-18). יהודים היו חברים במוסדות המדינה, ייצוגה או ניהולה. יהודים היו נציגים במועצות ערים, בפרלמנט ובאיגודים מקצועיים. בקהילה עצמה הוקמו מוסדות קהילה יחודיים לטיפול בחינוך, בריאות וסעד. כל התהליכים הללו גרמו להחלשת האוטונומיה הפנימית של הקהילה ופגעו בכוח הכפייה שלה וגרמו להתרופפות הקשר בין הפרטים בקהילה ולמאבקי כוח. המבנה המסורתי של הקהילה נשבר, הרבה ארגונים ומשפחות ולא רבי אחד שמאגד את כולם.

מה קשור?

מהי מלחמת העולם הראשונה?  מהי מלחמת העולם השניה?  מה היו דפוסי הפעילות הציונית בארצות אגן התיכון בין שתי מלחמות העולם?  מה הייתה העלייה השנייה?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות