|
מהם מאפייני שירת ימי הביניים?
שירת ימי הביניים בספרד מתייחסת לתור הזהב בספרד, תקופה שבה העולם היהודי השפיע בספרד מבחינה תרבותית, פוליטית, חברתית ורוחנית.
היצירה ההגותית והספרותית היא יצירה המתייחסת לכל תחומי החיים: נושא האהבה, הטבע,התפארות וכ"ו. שירת ימי הביניים נחלקה לשניים: לשירת הקודש ושירת החול.
שירת הקודש- אלה פיוטים ששובצו בתפילה אך קיימים בהם אמצעים אמנותיים הבאים לידי ביטוי בשירת החול. הנושאים הם האדם מול אלוהיו, האדם מול עצמו ותפילות שונות. האמצעים האמנותיים הם משירת החול, כמו מבנה השורות והחריזה.
שירת החול- עוסקת בתחומים שונים. שירת האהבה, שירת הטבע, שירת התפארות, שירי ידידות, קינות, שירי נאצה (כשמבקרים מישהו), שירי חשק וכ"ו. המאפיינים הצורניים של שירת החול נבעו וקיבלו על עצמם את המאפיינים הצורניים של השירה הערבית, גם מבחינת המאפיינים המטאפורים, הדימויים ומאפיינים תוכניים חיקו את השירה הערבית.
השירה הערבית הייתה שירה מיוחדת במינה. עסקה בתחומים רבים והייתה שירה קישוטית מאוד. שולבו בה קישוטים רבים כמו דימויים, מטאפורות וחריזה.
מאפייני שירת ימי הביניים:
- המבנה הוא מבנה של דלת וסוגר- כל בית, שהוא בן שורה אחת, בנוי מדלת וסוגר - השורה הראשונה כמו כל שורה, היא בית. חלקו הראשון של השורה נקרא 'דלת'. החלק השני נקרא 'סוגר'.
- בסיום הבית קיים חרוז מבריח, חרוז שמתחרז לאורך כל השיר- ישנם שלושה סוגים של חרוז מבריח:
משובח - חריזה מיוחדת של העיצור והתנועה (מערב - יערב).
ראוי - חריזה של רק התנועה או רק העיצור [לא קיים בכל שיר] (רק האות חוזרת או רק הצליל).
עובר - חריזה בהטייה (להוסיף הטייה) (דשאו - פלאו).
- המשקל הוא משקל כמותי- יתד ותנועה. כל שווה זה יתד וכל אות זה תנועה. שירת ימי הביניים לא נכתבה, אלא נאמרה ודוקלמה בעל פה במפגשים חברתיים. המשורר הה מדקלם את שירו בפני כל והמשקל הכמותי היה נעים לאוזן כי הם הורגלו בו. כל שיר הוא במשקל הכמותי ולא במשקל ההברתי.
- על השירה העברית היו השפעות מהשירה המוסלמית והשפעת המקורות היהודיים כמו התנ"ך, המדרשים והתלמוד- מהשפעת השירה המוסלמית דימויים ונמטאפורות - מוסכמות מהשירה הערבית, כמו למשל דימוי של אישה יפה - עיניים שחורות ושער שחור.
ההשפעה מהמקורות היהודיים - לדוגמה שיבוצים של משפטים שלמים מהתנ"ך, רמיזות, רימוץ (= מילה אחת שמזכירה את המקור. רעיון שמופיע בתנ"ך - מופיע בשיר).
- תפארת הפתיחה- הבית הראשון בשיר בנוי בצורה מסוגננת מאוד. משולבים בו שיבוצים וקישוטים שונים. הבית הראשון מביע רעיון העומד בפני עצמו. היות והשירה היא שירה מדוקלמת, הבית הראשון חייב לסבר את האוזן, כלומר להרשים במיוחד את השומע.
- תפארת החתימה- הבית המסיים והחותם את שיר צריך להיות מקושט ומסוגנן כדי להשאיר טעם טוב בלב השומע.
- אקרוסטיכון- ברוב השירים האות המתחילה את הבית יוצרת מילה עם שאר האותיות הפותחות את שאר הבתים. האקרוסטיכון הוא לרוב של שם הכותב או אותיות הא"ב.
- בשירת ימי הביניים ניתן להבחין במאפיינים שיריים על פי הקונבנציות בשירת ימי הביניים וכן במאפיינים שיריים היחודיים לשיר עצמו.
השיר חייב להיבנות על פי הקונבנציות והמוסכמות השיריות המאפיינות את שירת ימי הביניים.
השירה דוקלמה באירועים חברתיים, ולא נכתבה. האירועים החברתיים הם אירועים שאופיינו בתוכן תרבותי שירי. הארוע התרחש לרוב בגן שכל האליטה התרבותית ישבה שם ושתו יין. היין הוא חלק בלתי נפרד מההתכנסות החברתית וכתוצאה מכך הרבה שירי יין נכתבו באותה תקופה. המשורר הכין וכתב שיר לכבוד האירוע ודקלם את השיר בפני כולם.
מה קשור?
|