מי היה הנביא יחזקאל?

הנביא יחזקאל היה מגולי יהודה וממשפחת כוהנים מיוחסת שגלתה לבבל בגלות יהוכין, בשנת 597 לפנה"ס. כמרבית גולי יהודה, מקום ישובו היה בישוב תל אביב אשר בבבל. שם התחיל לנבא בשנה החמישית לגלות יהוכין. התאריך האחרון של נבואתו הוא בשנת עשרים ושבע לגלות יהוכין, ומכאן נמצא שכל נבואתותיו נאמרו בתקופה של עשרים ושתיים שנה. הדעה הרווחת היא כל נבואותיו של יחזקאל נאמרו בגלות בבל.

לפני חורבן בית ראשון היה יחזקאל נביא הפורענות והזעם, כלומר: הוא השתמש במעשים סמליים כדי להמחיש בפני העם שבגולה את הפורענות והחורבן הצפויים לירושלים, שנחשבה בעיניו לסמל החטא והבגידה.
לאחר מכן, כאשר העם נואש מן האסונות שפקדו אותו לאחר גלות יהוכין , ונדמה היה להם שעונשם הוא בגלל חטאם של אבותיהם, יחזקאל עודד אותם והטיף את תורת הגמול האישי, שלפיה אדם מקבל גמול או עונש רק לפי מעשיו, וכי מעשיו האחרונים של האדם הוא שקובעים את גמולו.

לאחר חורבן בית ראשון הפך יחזקל לנביא הנחמה והגאולה, שנבואותיו מכוונות לשיבת ציון שלאחר הגלות וגם לגאולה השלמה באחרית הימים. לפי נבואותיו גאולת עם ישראל לא תבוא בגלל זכויותיהם של בני ישראל וצדקתם, אלא כדי למנוע את חיללו שמו של אלוהים בידי הגויים הרואים באסונותיו של עם ישראל את חוסר יכולתו של אלוהיהם להושיעם. גאולה זאת כוללת לא רק את צאצאי גולי יהודה, אלא גם את צאצאי עשרת השבטים - כולם ישובו לארץ ישראל וכולם יתאחדו כעם אחד תחת שלטונו של מלך מבית דוד.

כאמור, הרקע ההיסטורי לנבואתו של יחזקאל הוא גלות יוהכין מלך יהודה, שיחזקאל עצמו היה בין הגולים. תחת יהוכין המליך נבוכדנאצר, מלך בבל, את צדקיהו דודו של יהוכין. אחת עשרה שנות מלכותו של צדקיהו על יהודה היו שנים קשות: עצמאותה של יהודה נפגעה והיא הייתה נתונה למרות השלטון הבבלי.

בתגובה על מרד שמרד צדקיהו במלך בבל, החל בשנה התשיעית לצדקיהו מצור ממושך ואכזרי על ירושלים שנמשך שנתיים. בשנה האחת עשרה למלכותו של צדקיהו, בט' בתמוז נבקעה ירושלים ובחודש אב נהרסה ירושלים ובית המקדש בתוכה. בעת ההיא רבים מתושבי ירושלים ויהודה הוגלו לבבל.

ביחזקאל, בן משפחת כוהנים שהחזיקה בכהונת המקדש בירושלים, פועלת הכהונה כממשות מעצבת והיא באה לידי ביטוי מובהק בעצם פעולתו הנבואית.
יחזקאל מופיע כאדם קשה, זועם וקפדן וכמו כן מכונס בעצמו. אופיו הזועם והנוקשה של יחזקאל אינו מגלה שום סימנים של רוך, והוא נוטה לתפוס דברים בצורה הקיצונית ביותר שניתן להעלות על הדעת, בלא להעיד על נקיפות מצפון וכאילו אין לו עניין עם ציבור אנשים חיים, המסוגלים ליפול קורבן לחולשות. קיצוניות זו של יחזקאל באה למשל לידי ביטוי בנבואת החורבן שלו, שבניגוד לנביאים האחרים נבואה זו אינה מותנית. יחזקאל אינו מבטיח כלום. לגביו החורבן הוא בבחינת גזרה בלתי נמנעת, והנביא רואה את זה כעובדה שכבר הוכרעה מלמעלה.
גם בהיותו מרוחק מירושלים (מקום פעולתו היה בבבל), יחזקאל מוערה למדי בנעשה בה, פונה ומדבר אליה ומשתדל לתאר בצורה מוחשית את המתרחש בה.

מה קשור?

מהו חזון "העצמות היבשות"?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות