מהו חזון "העצמות היבשות"?

חזיון זה (יחזקאל פרק ל"ז, פס' 1 - 14) הוא ללא ספק חזיון הנחמה המפורסם ביותר של יחזקאל ומן המרשימים ביותר בספרות הנבואה כולה. הנביא מבסס את חזיונו על אימרה שהייתה שגורה בפי העם: "יבשו עצמותינו ואבדה תקוותנו נגזרנו לנו" (11). תוכנו של החזיון הוא פשוט: אלוהים יחיה את כל העצמות היבשות ויביאן אל אדמת ישראל.

בפתיחה מראה אלוהים לנביא בקעה מלאה בעצמות ותוך סיור סביבה מתברר ליחזקאל כי הן "רבות מאוד על פני הבקעה והנה יבשות מאוד" (2). האל שואל את הנביא "התחיינה העצמות האלה?", והנביא משיב לו "..אתה ידעת", כלומר: בדרך הטבע ברור שהן לא תחיינה, אך האל כל יכול הוא.

לאחר מכן מצטווה יחזקאל להינבא על העצמות האלה והאל מפרט בדיוק את נוסח הנבואה: "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם". האל פונה ישירות לעצמות ואומר כי הוא יחייה אותם. האל מוסיף ומפרט את תהליך ההחייאה שלב אחר שלב: הוא יתן עליהם גידים, בשר ועור ולבסוף יפיח בהם רוח חיים.

הנביא מספר כיצד קרבו העצמות זו לזו היו לשלדים, העלו גידים וקרמו עור ובשר, אך "ורוח אין בהם" (8). לכאורה, לא נתקיימה הנבואה, שכן העצמות עדיין מתות, אך כאן מצטווה יחזקאל להנבא שוב אל הרוח, וגם כאן נמסר תוכן הנבואה: "ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאוד".

משתם החזיון מפענח יחזקאל את משמעותו הסמלית ומצטט את האימרה העממית שעליה ביסס את חזיונו, וכמו כן בשורה קצרה וחד משמעית על שיבה לארץ ישראל וגאולת העם (12-14):"...הנה אני פותח את קברותיכם והעלתי אתכם...אל אדמת ישראל...ונתתי רוחי בכם וחייתם...". כלומר חזיון זה הוא משל סימלי המבטא את מצבם הקשה והמדוכדך של בני ישראל החיים בגולה בתקופת הנביא, ואת גאולתם ואת שיבתם לציון בעתיד לבוא.
הסבר נוסף אומר כי החזיון הוא נבואה לתחיית המתים בעתיד לבוא של כל עם ישראל, שמתו בארצות הגולה ושיבתם לארץ ישראל. הנימוק העיקרי לדיעה זו הוא משום שנאמר בפירוש כי אלוהים יפתח את קברותיהם של המתים של עם ישראל שבגולה ויחיים וישיבם לארץ ישראל.

מה קשור?

מי היה הנביא יחזקאל?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות