מהן הגישות השונות להגדרת מדינה יהודית?

מדינה דתית - לאומית (הציונות הדתית): זוהי גישתם של אנשים דתיים שעבורם מדינת התורה היא שאיפה אידיאלית אך לא פרוגרמה פוליטית. הקמת המדינה נתפסת על ידם כהתחלת הגאולה, כלומר כמעשה דתי שיביא בסופו של דבר לגאולת עם ישראל. משום כך הם שותפים מלאים להקמת המדינה, הם משרתים בצבא ומשתפים פעולה עם המפלגות הציוניות הלא דתיות. גישה זו נותנת חשיבות רבה להלכה היהודית בחיים הציבורייים. גישה זו היא ציונית ודמוקרטית והיא יוזמת חקיקה המתבססת על המשפט העברי, למשל חוק המצות וחוק איסור גידול בשר חזיר.

מדינת לאום יהודית תרבותית: זוהי גישה הרואה במדינת ישראל מדינה ציונית חילונית היונקת מהמסורת הלאומית התרבותית והדתית. מורשת ישראל, היונקת מהמסורת ושואפת להנחיל ערכים יהודיים. לפי גישה זו מורשת ישראל היא עקרונות הצדק והחירות היושר והשלום אשר מופיעים במקורות היהודים. מורשת זו כוללת את רצף ההיסטוריה של העם היהודי ואת מורשתם של אישים יהודיים, כמו למשל הרמב"ם, אבל גם את שפינוזה, הרצל, אחד העם, ביאליק, אינשטיין. כלומר, גם ספרות ופילוסופיה תורנית וגם ספרות ופילוסופיה חילונית.

מדינת העם היהודי: גישה זו רואה בישראל מדינת כל היהודים בגולה. היא פתוחה לכל יהודי בגולה באשר הוא ובכל זמן שהוא והיא שואפת לקיבוץ גלויות, כלומר מדינה זו לא שייכת רק לאזרחיה ותושביה, אלא לעם היהודי כולו. היא משמשת מוקד להזדהות לאומית ורגשית ליהודים בתפוצות והיא מקיימת קשרי גומלין הדדיים עם יהודי התפוצות. גישה זו מדגישה את הצורך במוסדות יהודיים כלל עולמיים, כמו הסוכנות היהודית, קק"ל, ג'וינט, וכן את הצורך במוסדות יהודיים, סמלים יהודיים ובחקיקה מיוחדת ליהודים, כמו חוק השבות והחוק לעשיית הדין בנאצים ובעוזריהם.

מדינת היהודים: גישה זו דוגלת ברוב יהודי ובריבונות יהודית. היא איננה מחייבת צורך בתכנים, השקפת עולם, תרבות ואורחות חיים יהודיים תנאי הכרחי לקיומה של מדינת ישראל. גישה זו דוגלת בהפרדת הדת מהמדינה וטוענת שאופייה התרבותי של המדינה יקבע מטבע הדברים על ידי הרוב היהודי. זוהי גישה ציונית ודמוקרטית, אך לא דתית או תרבותית.

מדינת כלל אזרחיה: הדוגלים בגישה זו (בעיקר ערבים, אך גם יהודים) טוענים שהזהות הלאומית במדינה צריכה להיות פוליטית ישראלית (לאומיות פוליטית) ולא זהות אתנית יהודית. לפי גישה זו ערכי המדינה הדמוקרטיים (בעיקר שיוויון וחופש) הם הבסיס לחיים משותפים ולא הזהות האתנית. הדוגלים בגישה זו קוראים לבטל את חוק השבות שהוא חוק מפלה לדעתם. הם קוראים לבטל את הסמלים היהודיים במדינה, כלומר הדגל ואת סמלי המדינה, ובמקומם לקיים סמלים משותפים וכל אזרחי המדינה בלי הבדלי דת וגזע. בתוך גישה זו יש כאלו ששואפים לאוטונומיה תרבותית לכל לאום - יהודים וערבים. כלומר מערכת חינוך נפרדת לכל לאום, אמצעי תקשורת בשפת הלאום, סמלים וכ"ו, אבל מערכת משפטית חוקתית ומוסדית אחת לכל אזרחי המדינה.

מה קשור?

מהם זרמי היהדות?  מהם מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית?  מה הם לאום ומדינת לאום?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות