|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
מהו עקרון הגבלת השלטון וריסונו?הרשות המבצעת מרכזת בידה עוצמה רבה:שליטה על משאבים כלכליים: הרשות המבצעת שולטת על משאבים רבים במדינה, דוגמת קרקעות, אוצרות טבע ומפעלים הנתונים לאחריותה ולפיקוחה. שליטה על משאבים אנושיים: לרשות הממשלה עומד כח אדם רב הן במערכות הביוקרטיות של משרדי הממשלה והן המנהל הצבורי שבו מועסקים מומחים בנושאים שונים. שליטה על מקורות המידע: בידי הרשות המבצעת מצויים מקורות מידע בתחומי פנים ובתחומי חוץ ובטחון, והיא מהווה מקור מידע בעבור גופים אחרים במדינה, כמו הרשות המחוקקת ואמצעי התקשורת. שליטה על מנגנוני אכיפה: לרשות הרשות המבצעת עומדים מנגנוני אכיפה כגון המשטרה והצבא. מנגנונים אלה הן מקור עוצמה וכח גדולים, ויש להבטיח שהן הרשות המבצעת והן מוסדות הבטחון עצמם לא ישתמשו בכח זה בעריצות ובשרירותיות.
מנגנונים לפיקוח ובקרה על השלטון:
ההפרדה בין הרשויות אינה מלאה לגמרי. כל אחת מן הרשויות מבצעת את התפקיד שהוטל עליה - חקיקה, ביצוע או שיפוט - אך אין לה בלעדיות על תפקידה, ויש בסמכותה למלא תפקידים נוספים המשתייכים לתחום סמכותן של הרשויות האחרות. אילו הייתה מתקיימת הפרדה מוחלטת בין הרשויות, הן לא היו יכולות לתפקד ביעילות, שכן כל אחת מהן הייתה משתקת את האחרת. האיזון הקיים בינהם מבטיח את ההרמוניה של השיטה כולה. הרשויות קשורות זו לזו ומתקיימים בינהם יחסי איזון, ריסון ובקרה.
חוקה:
חוקה פרומלית וחוקה מטריאלית: לרוב הדמוקרטיות יש חוקות פורמליות, שהן חוקות הכתובות במסמך אחד שיש להן מעמד על. לבריטניה ולישראל, לדוגמה, אין חוקה פורמלית.
חשיבותה של החוקה לדמוקרטיה:
במדינה דמוקרטית עקרון שלטון החוק מבטא את הערכים, הנורמות הכללים שיש עליהם הסכמה כללית והסכמיות (האמנה החברתית). להבדיל ממדינה שאינה בעלת משטר דמוקרטי , שבה החוקים נכפים בכח על ידי השלטונות, במדינה הדמוקרטית החוקים נחקקים על ידי העם באמצעות נבחריו והם מבטאים את הרצון הכללי של העם. החוקים נאכפים בשל הבנת האזרחים בצורך שלהם ומתוך כבוד ונכונות לשמור עליהם. בדמוקרטיה לא מספיק לציית לחוק, חשוב כם לכבד אותו. החוק הוא מעל כולם. במדינה דמוקרטית החוק נמצא מעל כולם, כל רשויות השלטון כפופות לחוק. בדמוקרטיה יש שיוויון בפני החוק. החוק במדינה דמוקרטית צריך להיות הולם - שלטון החוק משקף את עקרונות הדמוקרטיה.
שלטון החוק:
המובן הפורמלי: מתייחס לכללים של הלחיך חקיקת החוק וקובע את גבולות המותר והאסור, זכויות וחובות של הפרטים והשלטון. לאזרח מותר לעשות הכל חוץ ממה שאסור בחוק; בעוד שלשלטון מותר לעשות רק מה שהחוק מתיר לו (בדמוקרטיה). חוק פורמלי נועד להסדיר את העניינים במדינה.
חוקים מהותים:
עבריינות פלילית (רגילה): כל עבירה שנעשית מטעמים של תועלת אישית (רצח, גניבה, אונס, שוחד) עבריינות (פלילית) אידיאולוגית: נעשית מטעמים של דת, לאום, פוליטיקה, השקפת עולם ואידיאולוגיה (רצח רבין, זריקת אבנים על מכוניות בשבת). עבריינות (פלילית) שלטונית: היא עבריינות של איש ציבור בכיר ומטרתה לדאוג לטובת הקבוצה אליה הוא משתייך. (העברת כספים למפלגה) פקודה בלתי חוקית בעליל: צו בלתי חוקי בעליל הוא מקרה קיצוני של חוק או צו הסותר בתוכנו את הערכים הבסיסיים של חברה מתוקנת, והוא בלתי מוסרי לחלוטין. על הפרט מוטלת החובה לא לציית לפקודה בלתי חוקית בעליל, והמצייתים לפקודה שכזו יועמדו לדין.
גבולות בדמוקרטיה: בטחון ודמוקרטיה: הצורך להבטיח את בטחון המדינה גורם לעתים להיווצרות מתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבין בטחון המדינה. בעתות חרום, כאשר נשקפת סכנה של ממש לבטחון המדינה, יש התנגשות בין הבטחת הביטחון לבין מימוש עקרונות הדמוקרטיה כמו זכויות האדם והאזרח. בחוקות של מדינות דמוקרטיות ובאמנות בינלאומיות יש סעיפים המתיאים לפגוע בחירויות יסוד בעתות חירום ומלחמה כדי להגן על בטחונה של המדינה, כלומר כדי להבטיח את המשך קיומה של המדינה, את שלומה ואת הסדר הציבורי. מעצר מנהלי: אחזקת אדם בכפייה על סמך חשדות בלבד וללא הגשת כתב אישום. מעצר מינהלי הוא מעצר המתבצע ללא משפט, ללא שהוכח כי האדם ביצע מעשה בלתי חוקי. זהו מעצר מניעתי המתבצע כדי למנוע סכנה לבטחון המדינה או בטחון הציבור הנשקפת ממעשיו של האדם בעתיד. מותר לעצור אדם במעצר מנהלי רק אם אין אמצעי חמור פחות כדי למנוע את הסכנה הנשקפת לבטחון הלאומי ממעשים שהוא עלול לעשות. מאחר שמעצר זה פוגע בחירותו של העציר ובזכותו להליך משפטי הוגן, שכן לפני המעצר לא מתקיים כל הליך משפטי שהוא, לעציר לא ניתן מידע על הראיות כנגדו ולא ניתנת לו הזדמנות לטעון את טענותיו. המתח בין עקרונות הדמוקרטיה לבטחון המדינה מביא לעתים לפגיעה בחירויות האדם והאזרח. על כן במדינה דמוקרטית יש לדאוג לאיזון בין שקולי הבטחון ובין שקולי זכויות הפרט ולהבטיח שרשויות השלטון לא יפגעו בעקרונות הדמוקרטיה ובזכויות האדם והאזרח כאשר לא נשקפת סכנה ממשית לבטחון המדינה.
הוסף הערה חדשה שנה את ההגדרות בנוגע להערות
|
|||||||||
|
||||||||||
|
|
||||||||||