מהו עקרון זכויות האדם והאזרח?

זכויות אזרח: מגיעות לכל אזרח במדינות דמוקרטיות. זכויות אלה כוללות את הזכות לבחור ולהבחר, הזכות להתאגדות פוליטית והזכות לביקורת פוליטית.

זכויות חברתיות: זכויות אלו משתנות ממדינה למדינה - בהתאם לגישתה לדמוקרטיה - בעיקר בסוציאל-דמוקרטיות. כוללות בריאות חינם, חינוך חינם, אוניברסיטאות חינם ודיור חינם. זכויות אלו אינן זכויות טבעיות, אלא זכויות שמושגות במאבק.

זכויות הקבוצה: זכויות המיעוט, בעיקר מדובר על חופש דת, לשון, תרבות וחינוך. כל מדינה מחליטה איזה זכות למיעוט היא מעניקה. כל מיעוט יכול לדרוש זכויות בשם זכויות הקבוצה.

• אין התניה בין מילוי החובות לבין קבלת הזכויות. זה טבעי שאזרח במדינה מקבל את זכויות האזרח שמוענקות באופן טבעי. אסור למדינה לשלול מאדם - אסיר או פושע - את הזכות לבחור ולהבחר, משום שאין התניה בין הזכויות והחובות של האזרח.
• יש התנגשות בין חירויות מסויימות לבין סכנה לשלום הציבור והסדר הציבורי. למשל זנות - חופש העיסוק, מול העברת מחלות - סכנה לשלום הציבור.
• אדם שמהווה סכנה לציבור או לעצמו, ניתן לשלול את חירותו.

בנוסף לכך ישנם חוקים רגילים שמעגנים את הזכויות הטבעיות, למשל חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה האוסר אפליית אדם בעבודה על בסיס מינו, דתו, מראהו, גילו וכ"ו, וחוק שיוויון זכויות האישה.

זכויות האדם נתפסות כזכויות טבעיות מכיוון שכל אדם זכאי לזכויות אלו מטבע בריאתו, ולא ניתן לשלול אותן או להגבילן, בשום מקרה, למעט מקרים חריגים, למשל במקרים של פושעים המהווים סכנה לשלום הציבור.

זכויות האזרח: זכויות אלו נתפסות אף הן כחלק מהזכויות הטבעיות של האזרח במדינה דמוקרטית. המדינה איננה רשאית לשלול זכויות מהאזרח. אדם שאיננו ממלא את חובותיו האזרחיות (למשל תשלום מסים) יענש בהתאם לחוק, אולם בשום מקרה אסור לשלול ממנו את הזכות לבחור. כלומר אין התניה של זכויות האדם והאזרח במילוי חובותיו, כיוון שכאמור זכויות אלו נתפסות כטבעיות. חובות האדם כאזרח הן: תשלום מסים, שרות בצבא, ציות לחוק וכמו כן יש לו זכות וחובה בסיסית של להיות מעורב במדינתו.

זכויות האדם:
חיים ובטחון: בטחון אישי - הזכות לחיים והזכות לשלמות הגוף. בטחון קיבוצי- הזכות לבטחון ציבורי, שלום הציבור והסדר הציבורי. זכויות אלו כוללות שלמות הגוף, איסור פגיעה בגוף, איסור עינויים, הזכות לבטיחות, הזכות לבטחון, הזכות לסדר ציבורי והזכות לשלום הציבור.

כבוד: הזכות לכבוד כוללת קבוצה של זכויות: הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות ולצנעת הפרט והזכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב. הזכות לפרטיות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא חשיפה, התערבות וחדירה לחייו. הזכות לשם טוב היא הזכות של אדם ששמו לא יוכפש ולא יפגע ללא סיבה.

שיוויון: שיוויון פורמלי - שיוויון בפני החוק , שיוויון פוליטי. שיוויון מהותי - שיוויון הזדמנויות, שיווויון כלכלי וחברתי. שיוויון בפני החוק - אסור להפלות אדם על בסיס של גיל, מין לאום, גזע, מעמד, מראה וכ"ו. שיוויון בפני החוק - בתוכן החוק: החוק צריך להיות דמוקרטי ומבחינת אכיפת החוק שצריכה להיות שווה על כולם.
שיוויון פוליטי: זכות להבחר ולבחור וחופש ההתאגדות הפוליטית (הזכות להקים מפלגות).
הגישה הסוציאל דמוקרטית אינה מסתפקת בשיוויון פורמלי, אלא היא שואפת לקיום שיוויון מהותי - שיוויון הזדמנוית. אפליה אסורה: כל בני האדם שווים בערכם ובזכויותיהם. אין להפלותם מטעמי דת, גזע, מין, לאום, דיעה, מוצא, גיל, מראה או מעמד (חברתי או כלכלי). וכ"ו.
הבחנה מוצדקת: לעתים יש להפר את השיוויון בשביל ליצור שיוויון הזדמנויות. כלומר שהסיבה לאי השיוויון מוצדקת. דוגמאות: התלמידים בעלי לקויות למידה מקבלים הקלות בבחינות הבגרות מכיוון שללא הקלות אלו לא יוכלו לעבור את בחינות הבגרות בהצלחה.
העדפה מתקנת: בהעדפה מתקנת מפירים את השיוויון ומקיימים מדיניות של העדפה לקבוצות חלשות או קבוצות שקופחו בעבר על מנת לקדם את הקבוצה הזאת ולהביאה למצב של שיוויון הזדמנויות. מדיניות זו היא מדיניות זמנית. בשעה שהשיוויון יושג - אותה קבוצה לא תזכה עוד להעדפה. דוגמאות: נשים בכל מקום בעולם, אפרו-אמריקאיים, אוכלוסיה של עיירות פיתוח, מזרחים, עולים חדשים, ערבים.

הזכות להליך משפטי הוגן:

1. כל אדם זכאי למשפט פומבי - המשפט יהיה פתוח על מנת שלא ייעשה עיוות צדק.
2. הזכות למשפט בדלתיים סגורות: אין זכות כניסה לאף אחד חוץ מהאנשים הרלוונטיים. בד"כ במשפטים שעוסקים בנושאים רגישים מבחינה בטחונית, במקרים של אונס או הגנה על קטינים.
3. הזכות להיות מיוצג על ידי גורם מקצועי - עורך דין - לכל אדם יש את הזכות להגן על עצמו מבחינה משפטית. אם אין לו אפשרות, המדינה צריכה לספק לו הגנה.
4. הזכות לערער על פסק דין.
5. לכל אדם יש את הזכות לדעת במה הוא נאשם.
6. אין לעצור אדם מעל ל- 24 שעות. רק צו של שופט יכול להביא להארכת מעצר ואין להעניש אדם במעצר או בקנס מבלי שנערך לו משפט.

עקרון הסוב-יודיצה: עקרון זה אומר שזכותו של אדם שמשפטו יתנהל בבית המשפט ולא בתקשורת ולא בדעת הקהל, כלומר אין לשפוט אדם לפני שהוכרע גזר דינו בבית הדין ואסור שהשופטים יושפעו מהתקשורת.

חירות: חירויות האדם כוללות: חופש פעולה, חופש הביטוי וההבעה, חופש מצפון ומחשבה, חופש הדת, חופש מדת, חופש אמונה, חופש עיסוק, חופש תנועה, חופש התאגדות, חופש הפגנה ומחאה, חירות ממעצר או מאסר שווא, הזכות לבחור ולהבחר (אזרחים בלבד), חופש המידע, חופש העיתונות, זכות הציבור לדעת. הגבלות חופש הביטוי:

1. פגיעה בזכות לחיים ולבטחון (בהקשר של בטחון המדינה)
2. הסתה לרצח ולגזענות
3. הוצאת דיבה ופגיעה בכבוד האדם

1. פגיעה בזכויות הזולת - יש להגביל את חירותו של אדם הרוצה להשתמש בחירותו על מנת לפגוע בחירותו, בגופו, ברכושו או בכבודו של אדם אחר.
2. פגיעה בחברה - אם השימוש בחירות עלול לפגוע בחברה עצמה, למשל כאשר יש חשש לפגיעה בסדר הציבורי, בשלום הציבור, בבטחון המדינה או חשש לפגיעה בערכים מוסריים המקובלים בחברה.
3. פגיעה של הפרט בעצמו - צריך להגביל את חירותו של אדם בכדי להגן עליו מפני עצמו, כמו אשפוז אדם בעל נטיות אובדניות בכפייה.

ההגנה על זכויות האדם והאזרח: הגנה באמצעות מערכת החוקים והמשפט (חוקה, בג"צ), הכרזות ואמנות בינלאומיות רבות בנושאי זכויות אדם, ארגוני מתנדבים בינלאומיים, כמו אמנסטי אינטרנשיונל והתקשורת.

זכויות חברתיות:
זכויות חברתיות, כגון הזכות לשירותי בריאות, לחינוך חינם, קצבאות ילדים, הן זכויות המוענקות על ידי המדינה ליחיד כאזרח. זכויות אלו אינן חלק מהזכויות היסוד של האדם, ולכן מותר למדינה לשנותן או לבטלן לפי החלטת השלטונות במדינה, הקובעים את מדיניותה הסוציאלית. זכויות אלו כוללות:

הזכות לרמת חיים: הזכות לחיות ברמה סבירה ואנושית. רמת חיים בסיסית היא תנאי חיוני לקיומו של אדם חופשי המסוגל לחשוב ולקבל החלטות רציונליות. את רמת החייים אפשר להבטיח באמצעות מתן קצבאות שונות לנזקקים, כמו השלמת הכנסה, קצבת זקנה, מענק אבטלה ועוד.

הזכות לדיור: לכל אדם זכות לקורת גג ולמגורים נאותים. הסיוע יכול להנתן על ידי דיור ציבורי לחסרי בית, מענקים לדיור, מימון בניה, משכנתאות ועוד.

הזכות לטיפול רפואי: המדינה אחראית לספק לאזרחיה את השירותים הנחוצים לשמירה על בריאותם. כולל ביטוח בריאות ממלכתי, המאפשר גם למי שאין לו אפשרות לשלם את דמי הביטוח לקבל טיפול רפואי.

זכויות עובדים ותנאי העסקה: זו הזכות החברתית לעבודה, הכוללת מרכיבים כמו קביעת שכר מינימום, הגבלת מספר שעות העבודה, מתן תנאי עבודה סבירים, הגנה מפני אבטלה והבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה.

הזכות לחינוך: לכל הילדים במדינה יש זכות לקבל השכלה כדי שיוכלו לרכוש מידע וכן מיומנויות אישיות וחברתיות שיאפשרו להם לספק את צורכיהם בעתיד ולהיות אזרחים עצמאיים.

זכויות המיעוט:
רוב המיעוטים מעוניינים לשמור על זהותם היחודית. על מנת שהמיעוטים יוכלו לממש את זכויותיהם היחודיות הם זקוקים לאמצעים כמו מוסדות חינוך, מוסדות דת, ומקומות פולחן. לשם כך דורשות קבוצות המיעוט מהמדינה שתכיר בהן כקבוצות בעלות זהות ייחודית, ותספק להן את האמצעים הדרושים למימוש זכויותיהן הקבוצתיות הייחודיות ותגן על זכויותיהן בחקיקה. המקור של זכויות הקבוצה שונה מהמקור של זכויות האדם. זכויות הקבוצה אינן שייכות לאדם כפרט, אלא לאדם כחלק מקבוצה , משום שזכויות אלה הן זכויות האמורות לשמור על זהותה של הקבוצה.

קיימות שלוש גישות בדבר ההכרה בזכותם של המיעוטים לשמור על זהותם:
הגישה הליברלית הקיצונית שאיננה מכירה בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. לפי גישה זו יש לדכא כל פלורליזם של קבוצות תרבותי, לשוני ואתני. מדינה הנוהגת על פי גישה זו מכירה בזכויותיהם של המיעוטים אזרחי המדינה רק כפרטים ומחויייבת להגן על זכויות האדם והאזרח של כל אחד מהפרטים השייך לקבוצות המיעוט, אך אין היא מוכנה להכיר בפרטים כקבוצות מיעוט בעלת זכויות קיבוציות ייחודיות.

הגישה הליברלית המתונה שאיננה מכירה אף היא בזכויותיהן הייחודיות של קבוצות המיעוט. גישה זו שוללת כל התערבות של המדינה למען שימורו וחיזוקו של פלורליזם אתני. המדינה הנוקטת בגישה זו לא תעשה דבר כדי לסייע לקבוצות לשמור על זהותן הייחודית, והיא מכירה רק בזכויות האדם והאזרח של כל פרט בקבוצה. להבדיל מהגישה הקיצונית, המדינה הנוקטת בגישה המתונה אינה כופה על המיעוטים להטמע בתרבות השלטת וקבוצות מיעוט הרוצות לשמור על ייחודן יכולות לעשות זאת ביוזמתן ומתקציבים פרטיים של הקבוצה.

הגישה המכירה בזכויות הקבוצה שהמדינה הנוקטת בגישה זו מכירה לא רק בזכויות האדם והאזרח של הפרטים בקבוצה אח גם בזכותה של קבוצת המיעוט לשמור על קיומה ועל זהותה היייחודית. עקב כך המדינה מכירה בזכויות הקבוצה ומעניקה למיעוט אמצעים שיאפשרו לו לשמור על זהותו.

מה קשור?

מהי הרשות השופטת במדינת ישראל?  מהי דמוקרטיה?  מהם חוקי יסוד?  מהו עקרון הגבלת השלטון וריסונו?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות