מהם חוקי יסוד?

במדינת ישראל אין חוקה פורמלית. אמנם יש מסמך חוקתי שמפרט את עקרונות היסוד של המשטר - מגילת העצמאות - אך מסמך זה אינו בעל תוקף משפטי מחייב כמו חוקה.

במגילת העצמאות מופיעה התחייבות לכינון חוקה, על ידי הרשות המכוננת - הכנסת. אולם מסיבות שונות לא נחקקה חוקה עד כה. הסיבות העיקריות הן: הדתיים התנגדו ומתנגדים לחוקה, כיוון שמבחינתם יש רק חוקה אחת - התנ"ך - וכל חוקה אחרת מעשה ידי אדם שסותרים את התנ"ך אינה מקובלת עליהם. סיבה נוספת היא השלטון עצמו, בראשותו של בן גוריון שהתנגד לחוקה (הטענה אז הייתה שאי אפשר לכונן חוקה בזמן מלחמה, וכמו כן טענו שלא נגמר עדיין התהליך של קיבוץ גלויות). סיבה נוספת היא שסעים בחברה.

פשרת הררי קובעת כי הכנסת מטילה על ועדת חוקה חוק ומשפט, להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו. הפרקים יובאו בפני הכנסת , וכשהועדה תסיים עבודתה, יאוגדו הפרקים לחוקת המדינה. משמעות ההחלטה - מחוייבות של הכנסת לכונן חוקה בדרך של הכנתה פרקים-פרקים, שכל אחד מהם מהווה חוק יסוד בפני עצמו.

חוק יסוד הוא חוק השונה בתוכנו, בצורתו ובמעמדו מחוק רגיל. חוק זה מהווה פרק בחוקה העתידית של מדינת ישראל.

מעמד: חוק יסוד הוא חוק שיש לו מעמד-על, כלומר מעמדו גבוה יותר מזה של חוק רגיל. מעמד העל מתקבל בשתי דרכים: שיריון סעיפים בחוק - חייבים רוב מוחלט או רוב מיוחס על מנת לשנות או לבטל את חוק היסוד; פסקת הגבלה - זו פסקה שמקנה לחוק מעמד על ומטרתה להגן על הערכים והעקרונות שבחוק מפני פגיעה של המחוקק. פסקת ההגבלה קובעת כי אסור לחוקק חוק שסותר את חוק היסוד אלא אם החוק הולם את ערכי המדינה - מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. פסקת ההגבלה נתנה לבג"צ כוח וסמכות לבטל חוקים של הכנסת אם הם סותרים חוק יסוד מסויים - אך עד גבול מסויים.

תוכן: חוקי היסוד הם חוקים המבטאים את ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכמדינה דמוקרטית. חוקים אלו קובעים את מבנה המשטר, את סמכויות השלטון ומעגנים את זכויות האדם והאזרח.

צורה: חוקי היסוד נרשמים כך: "חוק יסוד: הכנסת", ובדרך כלל לא מצויינת השנה בה חוקק לעומת חוק רגיל. נוסח החוק עצמו הוא נוסח כללי, ברור וקצר.

מהפכה חוקתית:
לפי דברי נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, חקיקת חוקי היסוד: חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, החל משנת 1992 יצרה במדינת ישראל מהפיכה חוקתית משום שלראשונה בישראל עוגנו הזכויות הטבעיות של האדם והאזרח במסגרת חוקתית וקיבלו מעמד על.

בנוסך לכך, שני החוקים הללו מגבילים את כוחה של הרשות המבצעת, קרי את השלטון ואת כוחה של הרשות המחוקקת ביחס לאזרחים. שני חוקי היסוד הנ"ל, לדעת אהרון ברק, מקרבים את מדינת ישראל לשלב הסופי של כינון החוקה שבו יאוגדו החוקים לחוקה.

חוקי היסוד שנחקקו עד עתה:

חוק-יסוד: הכנסת - ב-1958
חוק-יסוד: מקרקעי ישראל - ב-1960
חוק-יסוד: נשיא המדינה - ב-1964
חוק-יסוד: הממשלה - ב-1968 (בוטל)
חוק-יסוד: משק המדינה - ב-1975
חוק-יסוד: הצבא - ב-1976
חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל - ב-1980
חוק-יסוד: השפיטה - ב-1984
חוק-יסוד: מבקר המדינה - ב-1988
חוק-יסוד: חופש העיסוק - ב-1992 ,שבשנת 1994 הוחלף בחוק-יסוד: חופש העיסוק חדש
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - ב-1992;
חוק-יסוד: הממשלה (בחירה ישירה של ראש הממשלה) - ב-1992 (בוטל(
חוק-יסוד: הממשלה, בגרסה הדומה לגרסה המקורית ב- 2001.

מה קשור?

מהם מאפייניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית?
מהי דמוקרטיה?
מהו עקרון הגבלת השלטון וריסונו?
מהי הרשות השופטת במדינת ישראל?
מהו עקרון זכויות האדם והאזרח?

לא נמצאו הערות.