מהם כשפים וכישוף?

כישוף הוא מסכת אמונות ומעשים המבוססת על האמונה שהאדם מסוגל לשלוט בכוחות הטבעיים והעל טבעיים המשפיעים על חיינו. זו היא אמונה שיש בידי בני אדם מסויימים הכוחות לבצע דברים, שבני אדם אינם מסוגלים לעשות. אנשים שמייחסים להם כושר כישוף נקראים מכשפים או מכשפות, ולפי האמונה הם שואבים את כוחם הנסתר מכוחות על טבעיים, ובמסורת האירופאית מן השטן. בשם מאגיה שחורה (Black Magic), מכנים את הפעלתם לכאורה של כוחות הטבע באמצעים על-טבעיים למטרות שליליות.

כמה פולחנים פרימיטיביים, כגון נסיכת מים על הקרקע לשם הורדת גשם, הם מעשי כישוף מובהקים, הנבדלים מפולחנים דתיים, כמו למשל תפילה לגשם, שכן פולחן זה מבוסס על האמונה שהמים הנסוכים מסוגלים להשפיע על מנגנון הורדת הגשמים.

בחברות טרום מתועשות רבות נודע לאמונה במעשי כשפים תפקיד חברתי חשוב. מעמד המכשפים בחברות אלו קרוב למעמדם של ראשי קהילותיהם מבחינת היוקרה והסמכות, שכן מיוחסים להם הכוחות לתקשר עם רוחות טובות ורעות, להבטיח הצלחה במלחמה ובציד ולדאוג לפוריות האדם ובעלי החיים.

בתנ"ך מוזכרים סוגים שונים של קוסמים, כמו קוסם, מכשף, עושה להטים, מנחש ובעל אוב. כמה מעשים שמספר התנ"ך נראים אף הם מעשי כשפים: קוסמיו של פרעה הצליחו לעשות כמעשה משה, שהפך את מטהו לנחש ואת מי היאור לדם; כמו כן הצליחה בעלת האוב מעין דור להעלות את רוחו של שמואל לפי בקשתו של שאול.

המכשפות בהיסטוריה הואשמו בעבודת השטן, בהתרועעות עם רוחות רעות, בקטילת בהמות, בהשחתת יבולים ובגרימת עקרות, אין-אונות ושבץ. בקהילות אפריקאיות רבות מיוחסים לכישוף פורענויות דומות, והמאבק בכישוף נתון שם בידי רופאי-אליל, המזהים מכשפות ומציעים דרכים לנטרול כוחן המזיק. רופאי האליל נחשבים בעינינו גם לסוג של מכשפים, שכן מיוחסים להם כוחות של ריפוי חולים והרחקת רוחות רעות.

באירופה של ימי הביניים האמינו אנשים כי יש מכשפות, ושיש בכוחן להזיק לקהילות שלמות בגלל קשריהן עם רוחות רעות, ומדי פעם היו השלטונות אוסרים חשודות כאלה והם או הכנסיה היו שופטים אותן וגוזרים את דינן למוות, בדרך כלל בשריפה על המוקד.

הציווי המקראי "מכשפה לא תחיה" (שמות כ"ב 18) עודד בזמנו ציד מכשפות שכזה באירופה. זעזועים חברתיים ודתיים במאות ה-16 וה-17 עוררו מחדש את ציד המכשפות, והמאורע שאירע בשנת 1692 בעירה האמריקאית סיילם שבמסצ'וסטס הוא מקרה אופייני לציד המכשפות. משפט המכשפות שנערך בעיירה זו הוא אחד המשפטים ממשפטי המכשפות המפורסמים ביותר. הוא התקיים לאחר ששמונה מהנערות המקומיות החלו להתנהג בצורה מוזרה, לדבריהן, משום שהוטלה עליהן קללה על ידי שלוש מכשפות תושבות המקום. ההיסטריה בסיילם חגגה, ובסיומה נאסרו כ-200 איש באשמת כישוף. 34 מתוכם נתלו.

חוקרים הביעו סברה מעניינת שלפיה רבים מאלו שנחשבו למכשפים או למכשפות באירופה של ימי הביניים, היו לאמיתו של דבר, אנשים שדבקו בדתות של עובדי אלילים, שרווחו באירופה לפני שהונהגה בה הנצרות, והתמידו בכך במשך דורות. אנשים אלו נחשבו לגרועים שבאויבי הנצרות, והאלים שבהם האמינו, תוארו כרוחות שאול וכשדים.

מהמאה ה-13 ואילך רדפה הכנסייה הקתולית אנשים שנחשבו לכופרים, כלומר אלו שדעותיהם ומנהגהם לא תאמו בדיוק את מה שקבעה הכנסיה. אנשים אלו נאסרו, עונו, ונאלצו להודות בדברים שלא היו ולא נבראו. במשך הזמן רווחה האמונה שאנשים אלו הם מכשפות ומכשפים, הקשורים בכוחות של רוע.

האמונה בכישוף השפיעה מאוד על האנטישמיות של ימי הביניים. נוצרים רבים ראו ביהודים קוסמים מזיקים ודמויות שטניות, ואלו היו עילות לרדיפות היהודים.

בשנת 1487, הכריז האפיפיור אינוצנטיוס ה-8 כי הכישוף הוא סוג של כפירה שיש להלחם בה. מאז במשך מאתיים שנה נרדפו הנאשמים בכישוף בכל רחבי אירופה. רוב הנאשמים בכישוף היו נשים חלשות - עניות, עריריות וזקנות. המכשפות וגם המאמינים בהם נשרפו על המוקד. תופעה זו נקראת "ציד המכשפות". עד היום משתמשים במושג זה, בעיקר במשמעות של רדיפת קבוצות על ידי שלטון בחשד שווא.

הכנסייה רדפה אחר מכשפים ומכשפות זמן מה, עד שבהדרגה נוכחה לדעת ששטות היא לחשוב שאנשים מסוגלים לקשור קשרים עם כוחות שמעל ומעבר לטבע. מראשית המאה ה-18 חדלה רדיפת המכשפות באירופה, אולם באמריקה הדרומית נמשכה עד המאה ה-19.

לא במקרה מוכרת לנו התמונה של מכשפה מעופפת הרכובה על מקל: במשפטי המכשפות, הודו הנאשמות כי שד, שליחו של השטן, העניק להן משחת קסמים שאותה מרחו על קלשון או על מקל של מטאטא, וזה הפך לכלי תעופה עבורן. הודות לכושר התעופה, טענה הכנסיה, יכלו המכשפות להתכנס בכינוסים המוניים, שבהם הם סגדו לשטן וחיללו את קודשי הנצרות.

הקשר של המכשפות לשטן: על פי האמונה הנוצרית, השטן מרד באלוהים, ואלוהים השליכו ארצה. מהמאה ה-14 השטן הופך לכח בעל חשיבות רבה וקיבל דמוי חזותי של אדם עם רגלי תיש וסוס, זנב וקרניים. השטן מתרועע עם בני האדם ובעיקר מכשפות כדי שיבצעו מעשים רעים ויעזרו לו במרידתו באל. מסיבה זו הועלו המכשפות למוקד בימי הביניים.

השפעת הכישוף בימי הביניים באה לידי ביטוי גם בסיפורים ובאגדות של עמי אירופה של אותה התקופה. הקוסם המפורסם ביותר מתקופת ימי הביניים הוא מרלין, המופיע באגדות המלך ארתור. לפי האגדה, היה קוסם ועוזרם של ארתור ואביו. הוא הקים את מסדר "השולחן העגול", טיפל בארתור בילדותו וסייע לו להשיג את חרב האקסקליבר. לעת זקנה התאהב מרלין בויויאן שהערימה עליו וכלאה אותו לנצח בעץ חלול בעזרת כישוף.

כיום, בתקופה של מדע וטכנולוגיה, נוטה האדם להאמין כי אין הוא זקוק במעשי כשפים כדי לשלוט בכוחות היקום. אך גם היום נאחזים האנשים באמונות תפילות ופועלים על פיהן, למשל האמונה ב"עין הרע". אנשים הכינו להם מחרוזות אבן וענבר בתקווה שאלה ימשכו אליהן קללות. בייחוד יחסו תכונה זו לענבר, שהוא שרף עצים שהתאבן, ומצטיין בכושר לאצור בתוכו חשמל. האמינו שבכך ימשוך אליו גם קללות שונא.

מה קשור?

לקסיקון למונחים היסטורים
מהי אנטישמיות?
מה הייתה המהפכה הדתית באירופה?

לא נמצאו הערות.