מהי האבולוציה?

אבולוציה היא תהליך הדרגתי, באמצעותו התפתחו כל צורות החיים המצויות כיום מצורות קדומות, שחיו על כדור הארץ בעבר הרחוק.

תאוריית האבולוציה של צ'רלס רוברט דארווין (Charles Robert Darwin), שהתפרסמה בשנת 1859 בספרו "מוצא המינים בדרך הבררה הטבעית", היא בבחינת מהפכה בתפיסת העולם של האדם בן ימינו, שכן עד אז רווחה האמונה כי כדור הארץ והסביבה הטבעית נוצרו בדיוק כפי שהדברים מתוארים בתנ"ך. דארווין הוריד את האדם מעמדתו כנזר הבריאה, והוא הפך ללא אלא תוצר של תהליך ארוך וממושך, חסר כוונות או שאיפות על-טבעיות כלשהן.

מיד לאחר סיום לימודיו האקדמאיים, קיבל דארווין משרה של חוקר מדעי הטבע ללא תשלום, כדי להשתתף במשלחת מחקר של חמש שנים, על סיפונה של ספינת המחקר "בייגל". במהלך המסע, חקר הצוות את דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד ואיים רבים שנמצאו בנתיב ההפלגה של הספינה. במהלך המסע, דארווין החל לבסס את תאורית האבולוציה עליה שקד כבר שנים אחדות. הוא גילה כי על איים נידחים היו בני אדם השונים מאוד מבני האדם באירופה. עובדה זו גרמה לו להסיק כי אף שהאבות הקדמונים של שני סוגי האנשים הללו היו זהים, הרי שבמהלך הזמן, כתוצאה מהסביבה הטבעית השונה שלהם, החלו להתפתח באופן שונה מבחינה אבולוציונית.

דארווין נתן בפעם הראשונה הסבר המתבסס על מושגים חומריים, מונחים של סיבתיות שאיננה על טבעית, לשאלה כיצד יצורים טבעיים יכולים להתפתח ולהשתנות, כלומר דארווין הציע מנגנון לדרך פעולתה של האבולוציה. דארווין הביא טיעונים משכנעים שאכן חלה אבולוציה, כלומר שאכן יצורים החיים היום מוצאם מיצורים בני מינים אחרים שחיו בעבר.

ביסודה של תורת האבולוציה של דרווין עומד מנגנון של וויסות עצמי. בעקרון, מנגנון זה הוא מנגנון של שני כוחות האחראים במשולב על תהליך האבולוציה. כוחות אלו מביאים ליצירת שונות (variability) באוכלוסיות של יצורים חיים (ולפחות חלק משינויים אלו מועברים בתורשה), וכמו כן הם מעניקים סיכויי השרדות (survival) שונים לטיפוסים השונים המצויים באוכלוסיה.

כמו כן בבסיסה של התאוריה עומדים שני עקרונות. האחד קובע כי עולם החי כפי שאנו מכירים אותו כיום הוא תוצאה של תהליך אבולוציוני הדרגתי. העקרון השני קובע שאותו תהליך אבולוציוני הוא תוצאה של פעולת כוחות בלתי מודעים, חסרי תוכנית או הכוונה מראש. עקרון זה קובע כי המגבלות בתהליך האבולוציה נובעות מעקרונות הפיסיקה והכימיה ומאילוצים היסטוריים של ההכרח לבנות את החדש על מצבים קיימים.

כל היצורים החיים ניתנים למיון לקבוצות. בעלי החיים או הצמחים שבכל קבוצה שונים בפרטים, אולם יש להם כמה דברים יסודיים וחשובים המשותפים לכל הפרטים. החוקרים סבורים שדמיון זה בתוך הקבוצה הוא לאמיתו של דבר דמיון משפחתי, הנובע מכך שכולם הם צאצאים של אותם אבות קדמונים. לדוגמה, לציפורים הראשונות, שחיו לפני כ-150 מיליון שנים, היו כנפיים, נוצות ותכונות אחרות, שאפשר למצאן בכל הציפורים החיות כיום. צאצאיהן הסתעפו בהדרגה לכיוונים שונים במשך דורות, עד שנוצרו כל אלפי המינים השונים של הציפורים בעולם של היום.

כמו הציפורים התפתחו גם שאר החיות והצמחים. היצורים שאנו מכירים כיום לא היו מצויים מאז ומעולם, אלא הם צאצאיהם של יצורים אחרים, שוודאי דמו להם בכמה דברים, אולם בדרך כלל הם היו פשוטים יותר. יצורים אחדים, דומים ביותר לאותן צורות קדמוניות, קיימים עדיין, אך רובם המכריע של יצורים אלו נכחד לפני מיליוני שנים, ואת מקומם תפסו צורות חיים חדשות.

ההוכחות לתהליך האבולוציה הם שרידי צורות החיים הקדומות, המוסתרים בסלעים מתחת לאדמה. מרבית הסלעים בקרבת פני כדור הארץ נוצרו כתוצאה משקיעת חלקיקים קטנים של בוץ וחול על קרקעית הימים. ככל ששקע יותר חומר, נדחסו השכבות התחתונות , נהדקו יחד והפכו בהדרגה לסלע. לעתים הכיל הבוץ גופות מתות של חיות או צמחים שחיו באותו זמן, ולעתים שרדו הקונכייה, העצמות או חלקים קשים אחרים, כאשר הפך הבוץ לסלע. לפעמים גם נשתמרו באותו אופן חלקיהם הקשים של חיות וצמחי היבשה, שמתו ונפלו למים, שכוסו בחול נודד, או ששקעו בביצות על האדמה או בתוך אפר וולקאני.

שרידים אלה של חיות או צמחים, שנשתמרו בסלעים, נקראים מאובנים. במהלך הזמן קרה שקרקעית הים התרוממה לאט לאט ונהפכה ליבשה, וכך קרה שסלעים שנוצרו בתחתית הים אפשר לבדקם בימינו. הגיאולוגים מסוגלים לומר את הסדר שבו נוצרו הסלעים השונים וכך ניתן לקבוע אילו מאובנים קדומים יותר ואילו מאוחרים יותר בהיסטוריה של האדמה. סלעים עתיקים מאוד אינם מכילים עקבות ברורים של יצורים חיים, אלא רק עקבות של יצורים פשוטים, ובהם שרידי מדוזות ותולעים. אחר כך מופיעים מאובנים של יצורים חסרי עמוד שדרה, ואחר כך מופיעים הדגים הראשונים. בסלעים מאוחרים יותר מצוי מגוון של צמחי יבשה וחיות יבשה; עד שבסלעים הקרובים לתקופתנו ישנן צורות חיים מרובות, הדומות ביותר לצמחים ולבעלי החיים שבימינו. זוהי אחת ההוכחות שהאבולוציה אכן התרחשה.

לתאורית האבולוציה קיימים כיום מתנגדים מועטים, אך על השאלה איך התרחשה האבולוציה - עדיין מתווכחים. רוב הביולוגים מאמינים כי דארווין הגיע קרוב מאוד לאמת בתאוריה שלו על האבולוציה באמצעות הבררה הטבעית. הוא הראה כי היצורים החיים שונים זה מזה. הבדלים אלה כוללים מהירות, חוזק ובכל מיני פרטים. רבים מהבדלים אלו מועברים תורשה, כלומר הם מועברים לדורות הבאים. דארווין אף הראה גם שתמיד ובכל מקום קיים מאבק עז לקיום. במאבק זה שורדים רק הכשירים ביותר, ואלה הם המותאמים ביותר לאורח חייהם. כך, היצורים שתכונותיהם מקילות על הקיום יחיו ויעמידו ולדות בעלי תכונות דומות; ואלו שאינם בעלי אותן תכונות - יעברו מן העולם. בדרך זו, לפי דארווין, יתגלו בהדרגה התכונות העדיפות בכל בני אותו מין.

מה קשור?

ממה מורכב התא?
מהם עקרונות התורשה?

לא נמצאו הערות.