|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
מה הייתה המהפכה התעשייתית?המהפכה התעשייתית הביאה לשינויים רבים וחשובים בתחום הכלכלה והטכנולוגיה. השפעתם של השינויים הללו בכל תחומי החיים וברוב ארצות העולם הייתה כה עצומה עד כי ניתן לראות בהם מהפיכה. המונח "מהפכה תעשייתית" מתאר את ההתרחשויות בתחום הכלכלי והחברתי במחצית השני של המאה ה-18 ובמאה ה-19. אנגליה הייתה המדינה הראשונה שבה ניכרו סימניה הבולטים של המהפכה ומאוחר יותר עברו גם על המדינות האחרות תהליכים מהפכניים דומים. המהפכה התעשייתית היא בעצם המעבר מכלכלה המבוססת על חקלאות ועבודת כפיים, לכלכלה המבוססת על תעשייה ועל ייצור המוני באמצעות מכונות.המהפכה התעשייתית היא שם כולל למסכת של שינויים חברתיים וכלכליים במערב באמצע המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. תוצאת מכלול השינויים הייתה מעבר ממצב שבו רוב האוכלוסיה התפרנסה מחקלאות וחיה בכפרים למצב שבו עיקר התעסוקה הוא בתעשיה ורוב האוכלוסיה יושבת בערים. זוהי אחת מכמה מהפכות שעברה האנושות במהלך שנות קיומה. בין הגורמים שהביאו לפתיחת המהפכה התעשייתית מונים:
שינויים טכנולוגיים
התפתחות המסחר הניצוץ הראשון של המהפכה התעשייתית הבזיק באנגליה בסביבות 1750 והחל בתהליך המיכון של תעשיית הטקסטיל. פעולות שקודם לכן נעשו בבתי מלאכה קטנים, משפחתיים ברובם, באמצעות מכונות המופעלות ביד או בכוחן של בהמות, עברו לבתי חרושת שפעלו בצורה יעילה ומהירה יותר, בעיקר הודות למכונות הטוויה שהומצאו באותה תקופה, שגם השביחו את טיב המטווה. ההמצאה העיקרית שבזכותה התחילה המהפכה הייתה המצאת מנוע הקיטור על ידי הממציא הסקוטי ג'יימס ואט (1736-1819). המנוע נכנס לשימוש זמן קצר לאחר שהושלמה הבנייה בשנת 1769. בראשית המאה ה-19 נראו לראשונה יישומים בהיקף נרחב של מנוע הקיטור מהפעלה אוטומטית של הציוד בבתי החרושת, כמו מחרטות ונולים, ועד לקטרים [הקטר הראשון נבנה באנגליה בשנת 1802 ע"י ריצ'רד טרוויטק (1771-1833)] וספינות קיטור [שנבנו לראשונה ב-1807 בארצות הברית, ע"י רוברט פולטון (1765-1815)]. בשנת 1830 מסילות רכבת היו בשימוש באנגליה ובארצות הברית וספינות קיטור שחוצות את האוקינוס היו עניין שבשגרה. את המכונות החדישות שהמציאו לא היה ניתן להפעיל מהבתים ועלה הצורך לבנות בית חרושת שיוכלו להכילן. בתי החרושת הראשונים נבנו על גדות הנהרות, באופן שזרם המים סיפק את האנרגיה. עם המצאת מכונות הקיטור, הקימו את בתי החרושת סמוך לשדות הפחם. תהליכים אלו פגעו בבעלי המלאכה ובפעלים מהזן הישן. שכן בתי המלאכה הביתיים לא יכלו לעמוד בתחרות והעובדים לא יכלו לעבוד יותר בבתיהם ובשעות הנוחות להם. כעת היה עליהם לצאת לעבודה בשעות קבועות בתור שכירים במפעלים. תנועת מחאה התעוררה בראשית המאה ה-19 - חבריה היו פורצים לבתי חרושת והורסים את המכונות. תנועה זו חוסלה באמצעות ענישה מחמירה מצד הממשלה ותודות לרווחה כלכלית שהביאה התעשייה לאנגליה. השימוש במכונות התפשט גם לענפי החקלאות, המכרות והתחבורה. המהפכה בחקלאות הביאה להתפתחותן של אחוזות גדולות, שחיסלו רבות מחלקות האיכרים הזעירים, אך מצד שני הגדילו את הייצור המזון. עודף כוח העבודה שנוצר - כאשר איכרים ובעלי מלאכה קטנים איבדו את פרנסתם - גרם זרימה גדולה מהחבלים הכפריים אל מרכזי התעשייה שהיו זקוקים לידיים עובדות. האוכלוסייה בערי התעשייה כמו ברמינגהם (מרכז תעשיית המתכת) ומנצ'סטר (מרכז תעשיית האריגים), הוכפלה ואף הושלשה בתוך שנים מעטות. לרוע המזל, הגידול המהיר באוכלוסיה הקדים את התפתחות טכניקות הבנייה ותכנון ערים. המוני בני אדם נאלצו להידחק בבתים ישנים ובמרתפים. שכונות המגורים שנבנו במהירות ובזול למגורי הפועלים היו צפופות וחסרות שירותים בסיסיים, כמו מים זורמים או ביוב. הזוהמה והצפיפות גרמו לשיעור תחלואה גבוה. זמן רב עבר עד שהרשויות התעוררו והתחילו לפעול לשיפור המצב. תנאי העבודה ששררו בבתי החרושת היו קשים מאוד: הפועלים נאלצו לעבוד שעות ארוכות תמורת שכר זעום [ימי עבודה של 12-14 שעות] והעסקת ילדים היה עניין שבשגרה. שום חוק לא הגן על העובדים. העבודה בבתי החרושת ובמכרות הייתה ללא אמצעי בטיחות, איוורור, תאורה או תברואה. בסוף המאה ה-18, החלו להופיע התארגנויות של הפועלים ותנועות פוליטיות דמוקרטיות שתבעו רפורמות במצב. הוקמו ועדות חקירה ובעקבות דיווחיהן נחקקו בהדרגה חוקים להגבלת עבודת ילדים ולפיקוח ממשלתי על תנאי העבודה. אנגליה הייתה הראשונה שהטמיעה לתוכה את המהפכה התעשייתית, בעיקר בזכות שפע הפחם שהיה בה, אשר שמשו כדלק למנועי הקיטור שהניעו את התעשייה. בשנת 1860 גם צרפת, גרמניה ומרבית מדינות צפון אירופה הפכו למדינות מתועשות. ארצות הברית התחילה ליישם את המהפכה כבר בראשית המאה ה-19, אך תהליך של תיעוש מלא התעכב בגלל המרחקים הגדולים שבה, עד לפיתוח של רשת מסילות בין-ארצית. מאמצע המאה ה-19 בעקבות השפעותיה של המהפכה התעשייתית והפערים החברתיים והכלכליים שנוצרו אנשים רבים החלו בתהליכים של הגירה - מהכפרים לעיר, מעיר לעיר ואף ממדינה למדינה. הגורם העיקרי הוא, כצפוי, הבעיות הכלכליות שנוצרו בעקבות שילובן של מכונות בבתי החרושת שגזלו את מקום עבודתם של האנשים. דבר זה מוביל לאבטלה גדולה, ואנשים עוזבים את מקום מושבם בחיפושם אחר מקומות תעסוקה חדשים. התפתחות התעבורה תרמה רבות אף היא להגירה ממדינה למדינה ואף מיבשת אחת לאחרת. הרכבות ואוניות הקיטור יצרו מצב חדש של קשר בין מקומות ומעבר קל ואף זול יחסית. ההגירה הייתה בעיקר מאירופה לאמריקה. ההגירה המרכזית הגיעה מאיטליה ואירלנד בשל המצב הכלכלי הקשה בארצות אלה. כמו כן, הייתה הגירה משמעותית ממזרח אירופה של מיעוטים שונים ובעיקר של יהודים שביקשו לצאת מהתחום המושב ולשפר את חייהם. ארה"ב נתפסה בעיני רבים כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" ורבים ביקשו לשפר את חייהם ולנסות את מזלם שם. ארה"ב מצידה, קלטה ואף עודדה את ההגירה לתחומה, אך לאחר שהתחילו להגיעו מיעוטים רבים ממקומות "פחות מבוקשים", כגון אסיה, החלה ארצות הברית להתנגד להגירה ההמונית אליה.
בעקבות המהפכה התעשייתית התגבשו שני מעמדות חדשים:
ב-1848 ניסחו הוגי הדיעות הגרמניים קרל מרכס ופרידריך אנגלס את "המניפסט הקומוניסטי". במאמר זה טענו כי מאז ומעולם קיימת "מלחמת מעמדות" בקרב המין האנושי. במאה ה-19 נטושה המלחמה, לטענתם, בין הבורגנות לפרולטריון, ובניצחון הפרולטריון יבואו כל המאבקים והמלחמות לסיומם. הכרחי להלחם במשטר הקיים ולשנותו מיסודו מאחר שהמשטר הקיים הוא משטר קפיטליסטי, שבראשו עומדים בעלי ההון והבורגנות העירונית. אלה דואגים לאינטרסים שלהם בלבד ולטובתם הם מנצלים את הפועלים. אליבא דמרכס, רק כאשר ייכון השלטון כולו בידי הפרולטריון יבוא הקץ על ניצול הפועלים. לפיכך דרשו הפועלים את ביטול הקניין הפרטי וחלוקה צודקת יותר של הרכוש. מרכס פיתח את תורתו - המרכסיזם - לראשונה בגרמניה ואף קיווה כי בה תפרוץ המהפכה של הפרולטריון, משום שבגרמניה היה קצב ההתפתחות התעשייתית מהיר ביותר. ואכן, מפלגת הפועלים הראשונה הגדולה ביותר עד מלחמת העולם הראשונה הייתה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה. שליטי גרמניה ניסו להלחם בעליית כוחה של המפלגה בדרכים שונות: הם הצרו את צעדיה על ידי חוקים שונים, וניסו להוציא את העוקץ מהמאבק ע"י חקיקת חוקים המשפרים את תנאי עבודתם של הפועלים. הממשלה הגרמנית הנהיגה בשנות ה-80 של המאה ה-19 - לפני כל מדינה אחרת בעולם - ביטוח חובה לפועלים נגד תאונות, ביטוח בריאות ופנסיה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הלכה והתעצמה בסוף המאה ה-19, אך לכלל מהפכה של הפרולטריון לא הגיעו הדברים. בצרפת הגיעו הסוציאליסטים לשורות הממשלה. באנגליה לא זכו הסוציאליזם ותורת מרכס להצלחה: מפלגת הפועלים האנגלית - הלייבור, שהוקמה ב-1900 - הייתה ביסודה איגוד של איגודים מקצועיים ולא מפלגה בעלת אידיאולוגיה מהפכנית מרכסיסטית. ברוסיה, אליה הגיעה המהפכה התעשייתית יותר מאוחר ולא נוצר בה מעמד של פרולטריון מודרני, מפלגות הפועלים היו בלתי חוקיות במשטר הצאר, ועיקר הפעולה המהפכנית הייתה מכוונת לאיכרים.
אמנם, התארגנות הפועלים למפלגות פוליטיות לא הביאה למהפכה לה ציפו הסוציאליסטים, אבל פעולתן של המפלגות בדרכים פרלמנטריות הביאה לשיפור ניכר במעמדו של הפועל:
הוסף הערה חדשה שנה את ההגדרות בנוגע להערות
|
|||||||||
|
||||||||||
|
|
||||||||||