מהי מערכת הדם?

מערכת הלב וכלי הדם מורכבת משלושה מרכיבים שהם הלב, כלי הדם והדם עצמו. הלב משמש כמשאבה המזרימה את נוזל הדם בצינורות, שהם כלי הדם. כלי הדם והדם הזורם בתוכם מגיעים לכל מקום בגוף. אפשר לומר באופן כללי כי מערכת הלב וכלי הדם היא מערכת ההובלה של הגוף.

תפקידי המערכת: למערכת ארבעה תפקידים. התפקיד הראשון הוא הובלת גזים - המערכת מובילה חמצן מן הריאות לכל רקמות הגוף ומסלקת דו תחמוצת הפחמן מהן; התפקיד השני הוא הובלת חומרי מזון וסילוק פסולת - מערכת הדם מובילה את חומרי המזון הדרושים לרקמות ממערכת העיכול וממאגרי המזון הקיימים בגוף, כמו רקמות השומן, לרקמות השונות. בנוסף לכך המערכת מסלקת חומרי פסולת הנוצרים ברקמות החוצה מהגוף, כאשר הסילוק נעשה דרך הכליות והכבד, שלתוכם נכנס דם עם פסולת ואיברים אלו מוציאים את הפסולת החוצה מן הדם. התפקיד השלישי הוא הובלת הורמונים, שהם חומרים המיוצרים על ידי בלוטות, השופכים אותם לזרם הדם. ההורמון זורם בזרם הדם, מגיע אל האיבר שאליו הוא נועד ונקשר אליו. בעקבות כך מתחולל שינוי באיבר המטרה הספציפי לכל הורמון. התפקיד האחרון של המערכת הוא ויסות חום הגוף. האיברים הפנימיים של הגוף מייצרים חום ללא הפסק כתוצאה מפעילותם השוטפת. המשטח החיצוני של העור בדרך כלל מאבד חום. כיווץ והרחבת כלי הדם המובילים דם לעור מאפשרים וויסות של איבוד חום הגוף לפי הצורך. לדוגמה, כאשר הטמפרטורה החיצונית יורדת ויש צורך במניעת איבוד חום לסביבה, כלי הדם המובילים דם לעור מתכווצים ובעקבות כך העור נעשה חיוור וקר ואיבוד החום לסביבה קטן.

מחזור הדם: הדם זורם בתוך כלי הדם בצורה מחזורית במעגל הנקרא מחזור הדם (Blood Circulation). הדם מוזרם על ידי הלב, המורכב משתי משאבות נפרדות: משאבה ימנית ומשאבה שמאלית. המשאבה השמאלית מזרימה דם לתוך כלי דם גדול הנקרא אבי העורקים (Aorta) . אבי העורקים מספק דם עשיר בחמצן לכל רקמות הגוף. אבי העורקים מתפצל לעורקים המגיעים לכל רקמות הגוף. כיוון זרימת הדם בעורקים הוא תמיד אל עבר האיברים.

ברקמות מתפצלים העורקים הקטנים ביותר לנימים (Capillaries), היוצרים רשת של כלי דם זעירים העוברים בין תאי הרקמות. רק בנימים מתרחש תהליך חילוף החומרים בין הדם לבין הרקמות. חמצן וחומרי מזון עוברים מהדם לרקמות וחומרי פסולת עוברים מהרקמות לדם. תאי הדם ומרכיבים אחרים בדם אינם יוצאים מכלי הדם ואינם מגיעים במגע ישיר עם הרקמות.

רשתות הנימים מתאספות ליצירת צינורות גדולים יותר הנקראים ורידים. הדם הזורם בורידים בכיוון הלב, עני יחסית בחמצן ובחומרי מזון ועשיר יחסית בחומרי פסולת. הורידים המנקזים רשתות נימים מאזורים שונים, מתחברים זה לזה ליצירת ורידים גדולים יותר. כל הדם הורידי מאזור הראש והגפיים העליונות מתנקז לווריד גדול הנקרא הוריד הנבוב העליון (Superior Vena Cava); והדם הורידי משאר הגוף מתנקז לווריד גדול אחר הנקרא הוריד הנבוב התחתון (Inferior Vena Cava). שני ורידים אלו מובילים דם אל המשאבה הימנית של הלב.

מהמשאבה הימנית זורם הדם לכלי דם גדול הנקרא עורק הריאה (Pulmonary Artery), המוביל גם לריאות. עורק זה מתפצל לשני עורקים ראשיים המזרימים דם לשתי הריאות. בתוך הריאות מתפצלים כלי הדם לבסוף לרשת של נימים העוברים בנאדיות הריאה. ברשת זו מתבצע תהליך חילוף הגזים בין הדם ובין הריאות: חמצן עובר מנאדיות הריאה לתוך הנימים ודו תחמוצת הפחמן עובר מהנימים לתוך הנאדיות. לריאות נכנס דם עני בחמצן דרך עורק הריאה ויוצא דם עשיר בחמצן דרך ורידי הריאה (Pulmonary Veins), המזרימים את הדם למשאבה השמאלית של הלב, משם לאבי העורקים וחוזר חלילה.

הלב: הלב הוא איבר שרירי בעל ארבעה מדורים, המניע את הדם בכל חלקי הגוף. הלב, כאמור, בנוי משתי משאבות ימנית ושמאלית. כל משאבה בנויה מעליה (Atrium) ומחדר (Ventricle). שני הפרוזדורים מתרחבים ושואבים דם - השמאלי דם עתיר חמצן מן הריאות, והימני דל בחמצן משאר חלקי הגוף. התכווצות הלב מתחילה בפרוזדורים ואז נדחק הדם אל שני החדרים. החדר השמאלי מתכווץ ודוחף את הדם לעורק הגדול - אבי העורקים, המזין את הדם מן הלב לכל עורקי הגוף; והחדר הימני שואב דם אל עורק הריאה ואל הריאות, שם קולט הדם חמצן.

השסתומים שבין הפרוזדורים לבין החדרים ובפתחי העורקים בלב, מונעים מן הדם לזרום בכיוון ההפוך. השסתומים מפתחים ונסגרים לפי מפל לחצים. אם הלחץ בעלייה גדול מהלחץ בחדר, השסתום בין העלייה לבין החדר נפתח, ואם הלחץ בחדר גדול מהלחץ בעלייה, השסתום נסגר. קצב פעימות הלב נשמר באמצעות פעילותה החשמלית של קבוצת תאים מיוחדת שבתוך הלב. בחלק העליון של העלייה ימנית מצוי קוצב הלב (Sinoatrial Node). אזור זה מכיל תאים מיוחדים המייצרים שינוי מתח חשמלי בתדירות קבועה. כל שינוי מתח חשמלי מתפשט בעליות מכיוון קוצב הלב לכיוון השסתומים. התפשטות שינוי המתח החשמלי בעליות גורמת להתכווצות העליות. העורקים הכליליים (Coronary Arteries) הם המספקים את הדם לשריר הלב.

העורקים: העורקים מוגדרים ככלי דם המספקים דם לאיברים. מלבד עורק הריאה המזרים דם לא מחומצן לריאות, כל העורקים מזרימים דם עשיר בחמצן ולכן צבע הדם בעורקים הוא אדום בהיר. העורקים חבויים בתוך הרקמות ולא ניתן לראות אותם בולטים מתחת לעור. דופן העורק בנוי ממספר שכבות, כאשר בין השכבה האמצעית לבין השכבה הפנימית נמצאת שכבה דקה של סיבים אלסטיים המעניקים אלסטיות לעורק. העורק הגדול ביותר הוא אבי העורקים היוצא מן החדר השמאלי של הלב. אבי העורקים הולך ומתפצל לעורקים קטנים היותר ויותר, המגיעים לכל רקמות הגוף. קוטר העורקים הולך וקטן ככל שהעורקים מתפצלים: קוטר אבי העורקים הוא כ- 2.5 ס"מ, קוטר עורק בינוני הוא כ- 0.5 ס"מ ואילו קוטר עורק קטן הוא כמילימטר.

לחץ הדם (Blood Pressure) הוא הלחץ בתוך העורקים, הנוצר על ידי המשאבה השמאלית של הלב. מכיוון שדופן העורקים הגדולים הוא אלסטי, העורקים מתנפחים והלחץ בתוכם עולה. המוח יכול לשלוט בהספקת הדם לאיברים השונים בעזרת השריר שבדופן העורקים. למוח יש אפשרות לכווץ את שריר זה בדופן עורקים מסויימים ובכך מוקטנת זרימת הדם באותו עורק, ובעקבות כך מצטמצמת הספקת הדם לאיבר מסוים.

הורידים: הורידים נושאים דם דל בחמצן מן הרקמות ללב ולכן צבעם של הורידים מתחת לעור הוא כחלחל. דפנות הורידים דקים יותר מדפנות העורקים והם נתמכים בעיקר על ידי שרירי השלד, שכאשר הם מתכווצים הם לוחצים על הורידים ומזרזים את זרימת הדם. בורידים קיימים שסתומים חד כיווניים הגורמים לכך שהדם יכול לזרום רק בכיוון אחד - אל הלב. הוורידים הנפתחים בלב עצמו, הוורידים החלולים ווריד הריאה, הם הוורידים היחידים הנושאים דם רווי בחמצן.

הנימים: הנימים הם כלי דם קטנים ודקי דופן. רשתות הנימים מקשרות בין העורקים הקטנים ביותר לבין הורידים הקטנים ביותר. חומרי ההזנה והחמצן מפעפעים לאורך דפנות הנימים ומזינים את הרקמות. פסולת ופחמן דו חמצני מוחזרים מן הרקמות אל דם הנימים. הנים הוא צינור דק ביותר וקוטרו נע בין 7 - 9 אלפית המ"מ. אורכו של הנים ע בין 0.25-1 מ"מ ואורכם הכולל של הנימים בגוף מגיע ל- 96,000 ק"מ, שזה פי שלושה מהיקף כדור הארץ.

כאמור, מעבר החומרים בין מערכת ההובלה לבין הרקמות מתרחש בנימים, ועל מנת לאפשר זאת דופן הנים הוא דק. מעבר החומרים מהנימים לרקמה נעשה בעיקר בעזרת דיפוסיה. לחץ הדם נוטה לדחוף נוזלים מהנימים לנוזל הבין-תאי ואילו הלחץ האוסמוטי הוא כח מנוגד לכך. לכן, ברוב הנימים אפוא יש תנועה של נוזל מחוץ לנימים בצד העורקי של הנים ותנועה של נוזל לתוך הנימים בצד הוורידי.

הגורמים המאפשרים את חילוף החומרים היעיל בנימים הם הזרימה האיטית של הדם בנימים; הדופן הדקה של הנימים; שטח הפנים של הנימים גדול יחסית לנפחם, מה שמאפשר נעבר חומרים יעיל . הדם: לאדם מבוגר השוקל כ- 70 ק"ג יש בגוף בין 5 ל- 6 ליטרים של דם. 45% מנפח הדם מורכב מתאי הדם השונים והשאר מורכב מנוזל הדם - הפלסמה (Plasma), המורכבת מכ- 90% מים והיתר מחלבונים וחומרים מומסים שונים. קיימים שלושה סוגים של תאי דם: תאים אדומים, תאים לבנים וטסיות, המשתתפות בתהליך קרישת הדם. כל תאי הדם נוצרים במח העצם. לתאי הדם האדומים יש תפקיד חשוב בהובלת הגזים בדם.

תאי הדם האדומים: במילימטר מעוקב אחד של דם ישנם כ- 5-6 מיליון תאי דם אדומים. תאים אלו, צורתם דומה לדיסקית עם שקע באמצעה, וקוטרם כ-7 אלפיות המילימטר. תפקידם של תאי הדם האדומים הוא העברת חמצן ומזון לתאים ולכן בתאי הדם האדומים ישנו חלבון הנקרא המוגלובין התופס את רוב נפח התא. ההמוגלובין, שהברזל מהווה מרכיב חשוב בו, קושר אל תאי הדם האדומים חמצן ופחמן דו חמצני. תפקיד נוסף שיש להם הוא השתתפות בויסות חום הגוף.

תאי הדם האדומים הם חסרי גרעין, דבר שמקצר את אורך חייהם. אורך חייהם של תאי הדם האדומים הוא 120 יום והטחול בולע אותם כאשר הם מתים. מאחר ואין להם גרעין, תאי הדם נוצרים במח העצם. כאמור, צורתם של תאי דם אלו היא דיסקית עגולה עם שקע באמצע. מבנה זה מאפשר לתא הדם גמישות בתנועתו בפלסמה.

מה קשור?

ממה מורכב התא?  מהי מערכת החיסון?  מהי מערכת הנשימה?  מהי מערכת העיכול?  מהי מחלת האיידס?  מהי מחלת הסרטן?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות