מהו המשבר הכלכלי הגדול?

בעשור שבא אחרי מלחמת העולם הראשונה, ידעה ארצות הברית שגשוג חסר תקדים, בעידודם ובתמיכתם של הנשיאים הרפובליקנים, ובעיקר הנשיא הובר. עשור זה היה "עידן העסקים"; התעשיות החדשות הפיקו כלי רכב, מטוסים וציוד חשמלי, בייצור המוני ובשיטות עבודה משוכללות, כמו סרט נע.

אולם למרות השגשוג, לא הכל היה מושלם: עליית השכר ב-17 אחוזים פיגרה בהרבה אחרי צמיחת הייצור (35 אחוזים) ועוד יותר אחרי הרווח של המפעלים (62 אחוזים). מבין 27 מיליון בתי אב, שישה מיליון - ברובם שחורים או מהגרים - חיו מתחת לקו העוני. החקלאות נמצאה במשבר תמיד של ייצור יתר. המגזרים הישנים של התעשיה דרכו במקום. ספסרות חסרת מעצורים הסיטה אל הבורסה חלק ניכר מן הרווחים.

באוקטובר 1929, העלייה המופרזת בשערי המניות לעומת ערכן הממשי, גרמה להתמוטטות הבורסה של ניו יורק ביום חמישי ה-24 באוקטובר. היה זה אות הפתיחה למשבר הכלכלי החמור, שארצות הברית לא יצאה ממנו אלא באמצעות ה"ניו דיל" ומלחמת העולם השנייה.

משבר הבורסה של ניו יורק התפשט במהירות רבה לכל ענפי הכלכלה. בין השנים 1929 - 1939, נפלה ההכנסה הלאומית מ-87 מיליארד דולר ל-39 מיליארד. מניין המובטלים עלה מ-1.5 מיליון ל-12 מיליון. החקלאים התרוששו ואיבדו את אדמתם. המצוקה הקשה באה לידי ביטוי בבתי התמחוי, בשכונות הפחונים, בשוטטות של משפחות שלמות ללא קורת גג ובייאוש שאחז בכל.

בשנת 1932, לנוכח כשלון מדיניותו של הובר הרפובליקני, נתן ציבור הבוחרים אמון בהבטחתו של מועמד המפלגה הדמוקרטית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר הציע לאמריקנים "ניו דיל", מערך חדש.

יעודו של ה"ניו דיל" היה לדרבן את היוזמה החופשית באמצעות התערבות מעשית של המדינה בכל התחומים: פיקוח על הבנקים ועל המטבע (Emergency Banking Act, הבנקים נסגרו ועברו ארגון מחדש על ידי הנשיא); סיוע לחוואים והפחתה בתוצרת החקלאית (Agricultural Adjustment Act, פיקוח על המחירים ותמיכה במגמה של הגבלת הייצור החקלאי); התקנת "תקנונים של תחרות הוגנת" בתעשייה ועריכת הסכמים קיבוציים למען ימי עבודה מקוצרים ושכר מינימום; עבודות ציבוריות גדולות, כגון רשת הפיתוח של עמק טנסי.

צעדים ראשונים אלה נתקלו בהתנגדותם של חוגי העסקים, ואף נפסלו על ידי בית המשפט העליון, אך אחרי 1936, השכיל הנשיא רוזוולט לזכות בתמיכתם של מגזרים נרחבים בקרב דעת הקהל, ואף הצליח להעביר מדיניות נועזת יותר. הוא יישם את עקרון הגרעון התקציבי למען הגדלת עושרה של האומה וצמיחת הצריכה. עיקר הצעדים שננקטו במסגרת "מאת הימים" הראשונים, חודשו ואף יושמו ביתר תוקף בזכות חילופי שופטים בבית המשפט העליון.

בשנת 1937, זכתה הכלכלה האמריקנית להתאוששות ניכרת, אך קצרת ימים. מיד לאחר שהמדינה שבה ואיזנה את תקציבה, שב גם המשבר. החל בשנת 1938, שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, תפסה תעשיית הנשק את מקומן של התעשיות הכושלות.

ה"ניו דיל" היה מדיניות למלחמה במשבר, אך בשום פנים ואופן לא מהפכה. ה"ניו דיל" הצליח להציל את הכלכלה האמריקנית מפשיטת רגל, אך לא השכיל למצוא שוק לפוטנציאל הייצור האדיר של ארצות הברית. יחד עם זאת, הוא הציג בפני האמריקנים ובפני העולם כולו דגם למדיניות שמטרתה לאזן מחדש כלכלה וחברה הנתונות במשבר. הוא גם הביא חלק מן האינטלקטואלים וממעמד הפועלים להתפייסות עם השיטה האמריקנית, על ידי כך שכפה על ידי הקפיטליזם שני מנגנוני ויסות - האיגודים המקצועיים והמדיניות הפדרלית, אשר תיקנו את סטיותיו של הקפיטליזם המעיקות ביותר.

למרות כל זאת, האמון היה עדין שברירי למדי, ורק התקפת הפתע היפנית על צי ארצות הברית בפרל הרבור, ב-7 בדצמבר 1941, שכנעה את העם האמריקני בצורך להצטרף אל המעצמות הדמוקרטיות האירופאיות במלחמתן נגד המפלצת ההיטלראית, ובכך נכנסה ארצות הברית למלחמה ויצאה מן המשבר הכלכלי שפקד אותה בשנות ה-30.

השפעות המשבר על הכלכלה העולמית:
המשבר לא התרחש בארצות הברית בלבד. מאז סיום מלחמת העולם הראשונה, תמכו האמריקנים במשקים אירופאים שונים, כמו בריטניה וצרפת,על ידי הלוואות והשקעות. מסוף 1929, בעקבות המשבר שפרץ, הצטמצמה העברת הכספים מעברו המערבי של האוקיינוס האטלנטי. זה גרם להחלשת כח הקנייה, הורדת מחירים ופגיעה קשה ביכולת החזרת החובות של המדינות האירופאיות.

כדי לשמור על מאזן סחר חיובי, הטילו מדינות רבות מכסי מגן על סחורות נכנסות, וכך בלמו בדרך נוספת את המסחר הבינלאומי המידלדל. שיעורי האבטלה במדינות אירופה הלכו וגדלו. במאי 1931, למרות הזרמת כספים על ידי הבנק המרכזי הבריטי (BANK OF ENGLAND), הבנק האוסטרי המרכזי פשט את הרגל ונסגר. בעקבותיו הלכו בנקים נוספים, לאחר שמשקיעים רבים הזדרזו למשוך את השקעותיהם.

הובר, הנשיא האמריקני, הציע דחיית כל החובות למשך שנה, אך צרפת, שלא הייתה מוכנה לוותר על תשלומי הפיצויים מגרמניה, סרבה להצטרף. ביולי 1931, כשהצטרפה צרפת, זה היה מאוחר מדי. גרמניה החלה לפגר בתשלומי הפיצויים וחצי שנה אחר כך הודיעה כי אינה יכולה ואף רוצה להמשיך בתשלום הפיצויים. ועידה מיוחדת שהתכנסה בעניין זה, אישרה פורמלית את החלטה שכבר התגבשה - גרמניה תשלם תשלום אחד אחרון, ואף אותו באגרות חוב. בסוף 1932, הגיע המשבר לשיא חדש כאשר בריטניה וצרפת הפסיקו את תשלום חובותיהן לארצות הברית.

בהמשך שנות השלושים, הורגשו בהדרגה תוצאותיו של ה"ניו דיל" שהנהיג רוזוולט, ומצב המשק בארצות הברית השתפר. סחר החוץ האמריקני התעודד עם הוא עם הפיחות שנעשה בשער הדולר והוזיל את מוצריו בשווקי החוץ. הורדת המכסים בארצות הברית והסכמים כלכליים רבים בין מדינות סייעו אף הם להתחדשות איטית של המסחר, ועימו להתאוששות כלכלתן של המדינות.

בנוסף לכך, בעקבות האבטלה משטרים דמוקרטיים רבים נחלשו, חוסר הביטחון הכלכלי והתמרמרות ההמונים, משטרים חדשים, רודניים וכוחניים, התבססו. בלטה בכך גרמניה, שבה התמוטטה הרפובליקה הווימארית, והמפלגה הנאצית והיטלר בראשה הגיעה לשלטון. מצוקת ההמונים הוצגה בדיקטטורות המרכזיות כנובעת בין היתר מחוסר מרחב מחיה לעם. גרמניה, איטליה ויפן המחישו זאת בשנות השלושים באמצעות מדיניותן התוקפנית.

מה קשור?

לקסיקון למונחים היסטורים
מהי מלחמת העולם השניה?
מה הייתה מדיניות הניו-דיל של רוזוולט?
מה היו הגורמים למשבר הכלכלי הגדול בארה"ב ב-1929?
מהי רפובליקת ווימאר?

לא נמצאו הערות.