|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
||||||||||
|
מי היה בנימין זאב הרצל?בנימין זאב (תיאודור) הרצל, (2 במאי, 1860 - 3 ביולי, 1904), חוזה מדינת ישראל, מייסד הציונות כתנועה מדינית.בנימין זאב הרצל נולד ב-2 במאי 1860 בבודפשט, הונגריה. הרצל עבר לוינה, אוסטריה, שם למד משפטים, אך התמסר כמעט לגמרי לעיתונאות, תיאטרון וספרות. בצעירותו הוא היה מקורב לחוגים לאומיים גרמניים ששאפו לאחדות גרמנית. רק אחר כך החל לעסוק במה שהפך לחותמו על ההיסטוריה של עם ישראל - הציונות. הרצל הוטרד מאד מ"הבעיה היהודית" ושקל פתרונות שונים. אחד הפתרונות ששקל היה התנצרות המונית. הוא כותב ביומנו ("כתבי הרצל", כרך ב', יומן א', עמ' 14, בעריכת מזכירו האישי ד"ר רפאל שאול לנדאו): בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על־ידיהם ראיון אצל האפיפיור, כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמים, ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי ונאה לנצרות. חופשי ונאה במובן זה, שמנהיגי התנועה - בייחוד אני - יישארו יהודים ובתור יהודים יטיפו לקבלת הדת השלטת. בעצם היום, בראשון בשבת, בשעה 12 בצהריים, תצא לפועל ההמרה בתהלוכה חגיגית ובצלצול פעמונים בכנסיית סטפן. לא בבושת פנים, כמו שעשו יחידים עד כה, כי אם בגאון. והעובדה שהמנהיגים יקיימו בידם את יהדותם, ובלוותם את העם עד מפתן הכנסייה יישארו בעצמם בחוץ - תרומם את כל העניין ותשווה לו קו של כנות רבה. אולם דעתו של הרצל לגבי ההתנצרות וההיטמעות בעמי העולם השתנתה כאשר הוא סיקר את משפט דרייפוס עבור עיתון אוסטרו-הונגרי, והיה עד לצעקות ההמון "מוות ליהודים!", כל אלו שיכנעו אותו שהיהודים יוכלו לשרוד רק אם תהיה להם מדינה משלהם וכך החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני. הרצל, אפוא, החל לעסוק בציונות. בשנת 1896 הוא פרסם את ספרו "מדינת היהודים", וניהל מגעים דיפלומטיים להפצת רעיונותיו ולהשגת צ'רטר (הרשאה מאת הסולטן העותומני ליישב יהודים בארץ ישראל). בניגוד לאישים אחרים בתנועה הציונית, ראה הרצל חשיבות רבה בהשגת הכרה בין-לאומית ומשפטית בזכויות העם היהודי על ארץ ישראל, קודם לתחילת ההתיישבות בפועל. בכך, ביקש הרצל לעקר מתוכן את התנגדותם הצפויה של תושביה הערביים של ארץ ישראל להתיישבות הממשמשת ובאה. בשנת 1897 כינס הרצל את הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, שוויץ, שם הוקמה ההסתדרות הציונית העולמית. באותה שנה הוא גם ייסד את עיתונו "די ולט" בווינה. הרצל המשיך להוביל את התנועה הציונית ולהיפגש עם שועי עולם כדי לקדם את הרעיון הציוני. הוא נפגש מספר פעמים עם הקייזר הגרמני, ובשנת 1901 אף התקבל לראיון אצל הסולטן העותומני, אך ללא תוצאות משמעותיות. בשנים 1902-1903 פעל הרצל אצל הבריטים כדי למצוא חבל ארץ ליהודים. הוא העיד בפני ועדה מלכותית לעניין מהגרים, ובמסגרת זו הוא נפגש עם ג'וזף צ'מברליין, שהיה אז שר המושבות הבריטי, וניסה יחד איתו למצוא שטח בצפון סיני להקמת בית לאומי ליהודים, בסביבות אל עריש. גם תוכנית זו נכשלה. בקונגרס הציוני השישי, הביא הרצל הצעה ליישב יהודים באופן זמני באוגנדה, כמקום מקלט זמני מפני הפרעות שהיו אז ביהודי רוסיה, אך משתתפים רבים בקונגרס לא קיבלו את הרעיון והתנגדו לו בצורה קשה. לאחר שהחל להסתמן פילוג בתנועה הציונית, הרצל מיהר להכריז כי הוא רואה את ההצעה כפיתרון זמני בלבד, וכך מנע את הפילוג. ציטוט מפורסם של הרצל הינו מספרו "אלטנוילנד": חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם - חלום היא. ...ואילו אם לא תרצו הרי כל אשר סיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות. הציטוט, המוכר גם בגרסתו המקוצרת: "אם תרצו אין זו אגדה", ממחיש את התייחסותו למפעל הציוני. למרות רוח ההתלהבות והעשייה של הרצל, שברה פרשת אוגנדה את רוחו. הוא המשיך להיפגש עם מנהיגים בעולם ולפעול למען קידום הציונות, אך מצבו הבריאותי הורע. הרצל לא זכה לראות את מדינת ישראל ונפטר ב-3 ביולי 1904 (כ' בתמוז תרס"ד). ציונים רבים קיבלו את הידיעה בצורה קשה והתאבלו על מותו של הרצל. התאריך העברי של יום מותו הוא יום זיכרון לאומי. באוגוסט 1949 הועברו עצמותיו של הרצל לירושלים, ונקברו לפי בקשתו בצוואתו. קברו של הרצל נמצא ב"הר הרצל" בירושלים. בשנת 2004 התקבל בכנסת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו), התשס"ד-2004 שמטרתו "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני" (סעיף 1 לחוק). בחוק נקבע, בין השאר, כי "אחת לשנה, בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל" (סעיף 10 לחוק). מאמר זה מכיל קטעים מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.לפיכך, מאמר זה נמצא תחת הרשיון החופשי GNU Free Documentation License הוסף הערה חדשה שנה את ההגדרות בנוגע להערות
|
|||||||||
|
||||||||||
|
|
||||||||||