מהם ה"פרוטוקולים של זקני ציון"?

הפרוטוקולים של זקני ציון הוא המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה ומזעזעת על תולדות המאה ה-20 וגורל היהודים.

הפרוטוקולים הם למעשה, זיוף של המשטרה החשאית שפעלה בשירות הצאר הרוסי, אשר עיבדה סאטירה שתיארה את מזימותיו של נפוליון השלישי, וייחסה את המזימות ליהודים. לפי הפרוטוקולים, התכנסו אבות האומה היהודית בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 לפגישה סודית, וטוו יחדיו מזימה להשתלט על אוצרות העולם ועל הנהגת עמים, בדרך מתוחכמת של השחתה מוסרית בתרבויות מפוארות, ניצול ממון לא שלהם, וחרחור מלחמות בין מדינות ידידות.

בשנת 1856 הוציא הסופר הצרפתי אז'ן סי (Eugene Sue) את ספרו "מסתרי העם" (The Mysteries of the People). בפרק האחרון של ספר זה הוא שילב בין שתי עלילות ספריו הקודמים, וכך, רודולף, הגיבור בספרו "מסתרי פאריס" (The Mysteries of Paris), מופיע וחושף איגרת שנשלחה לרודין, הגיבור הישועי המרושע מספרו "היהודי הנודד" (The Wandering Jew). היה זה מסמך שתיאר מזימה של הישועים כנגד האנושות בכוונה להשתלט על העולם. בשנת 1864, נטל עיתונאי צרפתי בשם מוריס ז'ולי (Maurice Joly) את הרעיון מספרו של אז'ן סי, והשתמש בו בחיבורו הסאטירי "דיאלוגים בגיהינום בין מקיאוולי ומונטסקייה" (Dialogues in Hell Between Machiavelli and Montesquieu) כדי להציג תיאוריית קשר בה נטען שנפוליון השלישי זומם כנגד האנושות בשיתופו של השטן.

בשנת 1868 הכליל הגרמני האנטישמי Hermann Goedsche את חיבורו של ז'ולי בספרו Biarritz שפרסם תחת שם העט Sir John Retcliffe. בפרק "בית העלמין היהודי בפראג ומועצת הנציגים של שנים עשר שבטי ישראל" (The Jewish Cemetery in Prague and the Council of Representatives of the Twelve Tribes of Israel) הוא סיפר אודות קנוניה סודית של רבנים אשר פעם במאה שנים, נפגשים בבית העלמין העתיק כדי לתכנן מזימות מרושעות. כדי לתאר את הפגישה החשאית, שאל קטעים אחדים אודות פרשיית מחרוזת הפנינים מן הספר Joseph Balsamo של אלכסנדר דיומא, ואילו הדיאלוגים של מקיאוולי ומונטסקייה שימשו אותו לתיאור סיכום המפגש.

ספרו של Hermann Goedsche תורגם לרוסית בשנת 1872 ובשנת 1891 החל מתפרסם ברבים רק הפרק אודות קנוניית הרבנים לכאורה, וכל זאת בסיוע סוכנים של המשטרה החשאית הרוסית, שמצאו את סיפור הקנוניה כמועיל מאד במאבקם כנגד הכוחות הליברלים שמאסו במשטר. הם לא ידעו ככל הנראה, שמדובר בפרק מרומאן גרמני אנטישמי שהושפע מסאטירה חברתית כנגד המשטר הצרפתי, ושינו את הקטע הכתוב בכדי להציג מזימה יהודית דווקא. יש לומר, שניקולאי השני עצמו ידע שמדובר בהבלים מרושעים, ואמנם לא נתן ידו בהפצת המעשה הנורא, אך לרוע המזל, משך ידו מהטלת איסור מוחלט בנידון. הנוסח הסופי של מעשה הזיוף הוצג בשנת 1895 והחל מופץ באופן רשמי משנת 1897, אך רק בשנת 1905 הגיע לידי הציבור כשהוא צובר פופולאריות חסרת תקדים, בעקבות הקמת הפרלמנט הרוסי וניצחון הליברלים. תפקיד מרכזי בפרשת הזיוף השיג הכומר הרוסי השנוי במחלוקת, סרגיי נילוס (Sergei Nilus), כאשר קבע באופן חד משמעי שהפרוטוקולים הם למעשה חלק נסתר בעבודת הסיכום הגלויה של הקונגרס הציוני שהתכנס בבאזל, קרי הפרק ה-18 והאחרון שנשמר בסודיות בין היהודים.

מאז פורסמו בלשון הרוסית, תורגמו כתבים אלה לשפות רבות. מיד עם סיום מלחמת העולם הראשונה ראו גרמנים רבים את תבוסתה של ארצם כמזימה קומוניסטית בהשראת היהודים, והנאצים עודדו את הפצת הפרוטוקולים ברבים, עד שהשפיעו רבות על העמקת האיבה לעם היהודי, ועל מתן הכשר לרצח עם שהתחולל כמעט באין מפריע במהלך מלחמת העולם השנייה. עם הקמת מדינת ישראל, החלו שליטים ערביים לטעון בהשראת הפרוטוקולים, שהיהודים זוממים להקים על אדמות המוסלמים ממלכה בכל רחבי המזרח התיכון. בארצות ערב נוהגים מדי פעם תחנות השידור המקומיות להפיק סדרות טלוויזיה המבוססות על הפרוטוקולים. במדינות רבות בעולם, כולל בארצות הברית, ניתן לרכוש באופן חופשי עותקים של הספר. במזרח אסיה, כמו ביפן ובאינדונזיה מתייחסים לפרוטוקולים כמקור המלמד על הדרכים האפשריות להשגת כוח.

למרות שבמקומות שונים בתבל ישנם גורמים הסבורים שהפרוטוקולים אמיתיים, הרי כבר בשנת 1920 התחקה Lucien Wolf אחר מקורות החיבור. בשנת 1921 הוכיח העיתונאי האנגלי פיליפ גרייב (Philip Grave), שמדובר בזיוף, וכך פסק גם בית משפט בברן ב-19 במאי 1935, כאשר אסר את הדפסת הפרוטוקולים בשוויץ. בית המשפט החל לדון בכך ב-19 באוקטובר 1934, אך חודשיים טרם לכן, כבר גזר בית משפט אחר בדרום אפריקה קנס כספי על מפיצי עותקים של הפרוטוקולים. המאבק המשפטי עודנו נמשך, והנה, בשנת 1993, במסגרת תביעת דיבה הקשורה לארגון הקיצוני "פמייט", פסק אף בית דין מחוזי במוסקבה כי הפרוטוקולים הינם מזויפים.

מאמר זה מכיל קטעים מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.לפיכך, מאמר זה נמצא תחת הרשיון החופשי GNU Free Documentation License
לפרטים נוספים, ראה את הצהרת זכויות היוצרים

מה קשור?

מהי אנטישמיות?  מהי פרשת דרייפוס?

 

 הוסף הערה חדשה    שנה את ההגדרות בנוגע להערות