מהי פרשת דרייפוס?

פרשת דרייפוס היא עלילה אנטישמית בצרפת בה הואשם אלפרד דרייפוס קצין בדרגת סרן בריגול לטובת גרמניה. העיתון שפרסם זאת לראשונה היה עיתונו של האנטישמי אדוארד דרימון "הדיבור החופשי". ברקע יש לציין שהיה זה בתקופה שהעם הצרפתי ביקש לנקום על התבוסה לגרמנים ב-1870.

ב-1894 חשף המודיעין של הצבא הצרפתי איגרת שנשלחה אל השגרירות הגרמנית בפריז, ובה פרוט של מסמכים צבאיים חסויים צרפתיים. המדובר בעצם במעשה ריגול והחשד נפל על אלפרד דרייפוס, שהיה היהודי היחיד ששירת במטה הכללי. לחץ דעת הקהל הביא לכך שדרייפוס הועמד לדין למרות שלא היו ראיות ממשיות נגדו. דרייפוס נשפט ונמצא אשם בבגידה במולדת. הוא נדון למאסר בכלא בשם "אי השדים" לכל חייו ולשלילת דרגותיו בטקס פומבי משפיל ב-5 בינואר 1895.

העניין לא הסתיים בכך, מאחר והיו שפעלו להוכחת חפותו של דרייפוס. התברר גם שבעל כתב היד של האיגרת הוא קצין אחר במטכ"ל בשם פרדיננד אסתרהאזי.

אמיל זולה, אחד מגדולי הסופרים הצרפתים של אותם ימים, פרסם ב-13 בינואר 1898, בעיתון ל'אורור (L'Aurore) של ז'ורז' קלמנסו מכתב פומבי בכותרת "אני מאשים" ("J'accuse"), בו פנה אל נשיא צרפת פליקס פור והאשים את ראשי הצבא בעיוות הדין ובהגנה על המרגל האמיתי בפרשת דרייפוס. מכתבו עורר זעם והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה, נמצא אשם ונדון לשנת מאסר ולקנס כספי.

אנשי רוח ומנהיגי ציבור רבים דרשו לקיים משפט חוזר והוא אכן נערך (ב-1899). דרייפוס נמצא חייב אך ראוי לחנינה והוא שוחרר ממאסר. רק ב-1906, דרייפוס ערער ונערכה חקירה חדשה, ובית המשפט זיכה אותו לחלוטין, שמו טוהר והוא הוחזר לצבא בדרגותיו.

לאורך כל הפרשה, החוגים האנטישמים ראו בכך הזדמנות להסתה אנטישמית. הועלו טענות כי כבוד הצבא חשוב מחיי היהודי דרייפוס ואין לבטל את פסק הדין .

השלכות הפרשה:

התחזקות האנטישמיות המודרנית בצרפת וכישלון האמנציפציה, תוך שילוב רחב של הסתה בתקשורת. למרות שצרפת הייתה הראשונה למתן אמנציפציה ליהודים, הפרשה הוכיחה כי אין בהכרח תקווה, ושהאמנציפציה המושגת בחוק תהיה לאמנציפציה של ממש במובנה החברתי.
נחשפה עוינות עמוקה בין הימין (אנשי צבא, אנשי כנסיה, קתולים - שהיו נגד דרייפוס) לשמאל (סוציאליסטים, רפובליקנים, פרוטסטנטים, ליברלים ויהודים - שתמכו בדרייפוס) בצרפת.
הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, שסיקר את המשפט ככתבו של העתון הוינאי "נויה פרייה פרסה". הרצל זועזע עמוקות מכך שהוטלה האשמת שווא על דרייפוס עקב היותו יהודי ומן הגל האנטישמי ששטף את דעת הקהל בצרפת. משפט דרייפוס היה אחד הגורמים שהביאו את הרצל להכרה בבעיית היהודים והבשילו בקרבו את רעיון הציונות מדינית.

מאמר זה מכיל קטעים מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.לפיכך, מאמר זה נמצא תחת הרשיון החופשי GNU Free Documentation License
לפרטים נוספים, ראה את הצהרת זכויות היוצרים

מה קשור?

מהי אנטישמיות?
מי היה בנימין זאב הרצל?
מהם ה"פרוטוקולים של זקני ציון"?

לא נמצאו הערות.