מי היה מיכאלנג'לו?

פסל, צייר ואדריכל איטלקי. למד בפירנצה בהנחיית הצייר גירלנדיו ובבית הספר שבגני מדיצ'י, בחסות לורנצ'ו דה מדיצ'י. בשנים 1496-1501 פעל ברומא ופיסל את יצירותיו החשובות הראשונות, בהן ה"פייטה". אחרי כן עבר לפירנצה (1501-1505) ויצר שם, בין השאר, את הפסל דויד. בשנת 1505 ביקש ממנו האפיפיור יוליוס השני לפסל עבורו את מצבתו , וכך החל הקשר ביניהם שהיה פורה אך סוער. התקרה המפוארת שצייר בקפלה הסיסטינית בוותיקן (1508-1512) הוציאה את שמו כגדול ציירי תקופתו.

מיכאלנג'לו בואונארוטי נולד בעיר פירנצה. אביו, לודביקו בואונארוטי, היה אציל שירד מנכסיו. בעודו נער החליט, למורת רוחו של אביו של אביו, שרצה שמיכאלנג'לו יהיה בעל קריירה מכובדת, להיות אמן. בגיל 13, לאחר מאבק עם אביו, הצליח להשיג את מבוקשו והיה לשוליה-מתלמד בסדנתו של ג'ירלאנדיו, ראשון הפסלים בעיר באותם ימים, שאף ליאונרדו דה וינצ'י היה מתלמידיו. לאחר מכן, בגיל 14, מיכאלנג'לו הצטרף לבית ספר לפיסול, שייסד דוכס העיר, לורנצו דה מדיצ'י בחצרו. כישוריו יוצאי הדופן של מיכאלנג'לו הובאו לידיעתו של הדוכס, והלה הזמין את הצעיר המבטיח לחיות בארמונו ולהקדיש את כל זמנו לפיתוחם.

ב-1496 עזב מיכאלנגלו את פירנצה ועבר לרומא בתקווה למצוא לו שם פטרון. שם קיבל תוך זמן קצר הזמנות מאנשים עשירים. במשך חמש שנות שהותו ברומא, ביצע עבודות לא מעטות. אחד מפסליו המפורסמים באותה תקופה, המכונה "פייטה" (רחמים), מראה את המדונה, אם ישו, מחזיקה את גוית בנה על ברכיה, נושא שאליו חזר בצורה שונה גם בשנים מאוחרות יותר.

כל אותו זמן היה אביו של מיכאלנג'לו תובע ממנו לחזור לביתו ולתמוך במשפחתו. ב-1501 נענה מיכאלנג'לו להפצרותיו ושב לביתו, ואת ארבעת השנים הבאות בילה בפירנצה. שם הוא עשה את פסלו הנודע - דוד היוצא לקראת גוליית. הפסל הוא בגובה ארבעה מטרים של גבר ערום, שרירי, מחוטב ויפה תואר, הממתין בסבלנות עם קלע בידו לבואו של גוליית. הפסל שנחצב מגוש שיש ענק במשך שלוש שנים, הוצב, לאחר ויכוחים רבים, על הרחבה שלפני ארמון מועצת העיר, כסמל לרוח החופש. שם ניצה הפסל עד שנת 1882, ואז הוצב, לשם הגנה עליו, באחד האולמות שבאקדמיה לאמנויות יפות.

ב-1505 קרא האפיפיור יוליוס השני למיכאלנג'לו לבוא לרומא, על מנת שיתכנן ויפסל מצבת קבר גדולה עבור האפיפיור. הוא החל לתכננה, אך לפני שהספיק להתקדם במלאכתו, ציווה עליו האפיפיור לצייר את תיקרתה הגדולה של הקאפלה (אולם התפילה) הסיסטינית שבארמונו, ארמון הותיקן.

מתוך מרירות ואי רצון, משום שתמיד טען שציור אינו מעניין אותו, מיכאלנג'לו החל את העבודה רק שלוש שנים אחר כך. צוות עוזרים בנה לפי הוראותיו מערכת פיגומים בתוך הקאפלה, בגובה של יותר מ-30 מטר. תחילה ניסה להיעזר בשוליות בביצוע תוכניתו הענקית, אך הוא לא היה מרוצה מעבודתם, והוא מחק אותה וביצע את הכל בעצמו. הוא עבד ברציפות, שעות רבות ביממה, במשך ארבע שנים וחצי, כשהוא שוכב על גבו. הציור תופס כ-1000 מ"ר, והוא מחולק לתשעה חלקים עיקריים, המבוססים על נושאים מתוך התנ"ך. הוא צייר את בריאת העולם בשלביה העיקריים והקיף אותה בדמויות הנביאים שבמקרא והסיבילות (חוזות העתידות) הרומיות. אחת הסצינות - זו המתארת את בריאת האדם - היא מהדימויים הויז'ואלים המוכרים ביותר בעולם.

לאחר שסיים את עבודה זו, שב מייד לעבוד על מצבת הקבר ליוליוס, אך זו הופסקה שוב ושוב, וכאשר נשלמה סוף סוף, לאחר שנים רבות, לא הייתה כפי שתכננה מלכתחילה. הנודע שבפסלים שהכין למצבה זו הוא פסל משה רבנו, שאותו מיכאלנג'לו החל לפסל ב-1513 וסיים רק ב-1542. בקאפלה של בני משפחת מדיצ'י בפירנצה מצויים כמה מפסליו הנודעים, שעשה בתור אנדרטאות לזכרם.

ברומא התבקש לצייר ציור נוסף בקאפלה הסיסטינית. בין השנים 1533-1541 צייר על הקיר שמעל המזבח את "יום הדין האחרון", בו תיאר מיכאלנג'לו את גורל האדם באחרית הימים. כמו כן, תכנן מיכאלנג'לו את הכיכר המרכזית של הוותיקן, על מבניה והמונומנטים שלה - מערכת ארכיטקטונית מורכבת הכוללת שלושה ארמונות, מדרגות ומרפסת פסלים.

מיכאלנג'לו לא הפסיק לעבוד גם בימי זקנותו. הוא הוסיף לצייר ולפסל, כתב שירי רבי רגש, ובגיל 72 נעשה לאדריכל הראשי של כנסיית סאן פייטרו הגדולה ברומא. כל חייו חי מיכאלנג'לו ערירי ותמך במשפחתו ובאחיו. בשנת, 1564, נפטר ברומא כשהוא בן כתשעים שנה.

מיכאלנג'לו עסק בשירה, ברישום, בציור, בפיסול, בארכיטקטורה ובהנדסה, במהלך קריירה שנמשכה כמעט שמונים שנה. הוא השפיע עמוקות על אמנים רבים ויצירותיו כוללות כמה דימויים רבי עוצמה וידועים ביותר. כמו כן חידושיו בארכיטקטורה, בציור ובפיסול מהדהדים התולדות האומנות בפרט והתערבות המערבית בכלל, עד ימינו.

מה קשור?

מי היה לאונרדו דה-וינצ'י?
מי היה וינסנט ואן גוך?
מי היה פאבלו פיקאסו?

לא נמצאו הערות.