כל הרווחים מפרסום נתרמים לצדקה
Brain Kingdom אזרחות
מהי הרשות השופטת במדינת ישראל?

מקורות המשפט הישראלי: לפני קום המדינה היו חוקים עות'מאניים וחוקי המנדט הבריטי. אחרי קום המדינה מקור החוקים הוא כנסת ישראל. חוק יסודות המשפט קובע שהכנסת תחוקק חוקים לפי עקרונות הצדק, היושר, החירות והשלום של מורשת ישראל - מורשת חילונית ולא רק מורשת ההלכה. בשנת 1984 בוטלו החוקים שהתבססו על השלטון העות'מאני.

עקרונות היסוד של המשפט:

  1. הזכות להליך הוגן: כל אדם נחשב לחף מפשע כל עוד לא הוכח שהוא אשם; כל אדם זכאי להגנה משפטית; כל אדם שנמצא אשם זכאי להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר; כל השופטים כפופים לשלטון החוק; כולם שווין בפני החוק; אובייקטיביות של השופטים; כאשר יש הרכב של שופטים, ההכרעה היא לפי הרוב.
  2. פומביות המשפט: פירושו שהמשפט נעשה בדלתיים פתוחות. כל אדם רשאי להיות נוכח במשפט. משפט בדלתיים סגורות נערך במקרים חריגים של צנעת הפרט או בטחון במדינה.
  3. עקרון הסוב-יודיצה: האיסור לעסוק במשפט שנמצא בדיונים בתקשורת. אסור לדון בתקשורת על חפותו או לא של החשוד.
  4. עקרון אי התלות של הרשות השופטת: עקרון אי התלות של הרשות השופטת הוא אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה. תפקיד הפרדת הרשויות במשטר הדמוקרטי הוא לפקח זו על זו ולהגביל אחת את השניה. כלומר אין טעם לרשות שופטת שחוששת לגורלה ונתונה להשפעות וללחצים מצד מוסדות השלטון במדינה ומצד הציבור. בתי המשפט אינם יכולים למלא את תפקידם נאמנה אם לא תובטח להם עצמאות מוחלטת ואי תלות באף אחת מרשויות השלטון. השופט חייב להיות חופשי מכל מרות מלבד מרות החוק. וצריך שיהיה לו חופש מוחלט לשפוט על פי צו מצפונו. תפקידו של השופט הוא לרסן את השלטון ולהגן על האזרחים מפני השלטון.
    איך מבטיחים את אי התלות?
    - מינוי שופטים על ידי הועדה למינוי שופטים
    - שכר השופטים הוא גבוה ואסור להם לעסוק בעיסוק נוסף.
    - עבודתו של שופט מובטחת עד גיל 70. אי אפשר לבטל מינויו של שופט ואין מעבירים אותו מעיר לאי אחרת ללא הסכמתו.
    - חסינות השופטים - הם מוגנים מתביעות של הוצאת לשון הרע במסגרת תפקידם.

סוגי המשפט בישראל:

משפט חוקתי: המשפט החוקתי הוא מערכת הכללים והנורמות המסדירה את פעולתן של רשויות השלטון, את היחסים ההדדיים בינהם ואת זכויות האדם והאזרח. במקרים שבהם רשויות השלטון פוגעות באחד מעקרונות היסוד של מדינת ישראל, בית המשפט דן ופוסק על פי כללי המשפט החוקתי.

משפט פלילי: משפט פלילי הוא מערכת של דינים הקובעים מה הן עבירות המסכנות את השלום והבטחון של המדינה והחברה ומה הם העונשים על כל אחת מן העבירות האלו. עבירה פלילית היא מעשה שנעשה בניגוד לחוק וצפוי עליו עונש בחוק. במשפט פלילי המדינה תועת לדין אדם או מוסד שעברו עבירה, כלומר עשו מעשה או ניסו לעשות מעשה או עשו מחדל שהחוק מעניש עליהם.

משפט אזרחי: משפט אזרחי עוסק ביחסים המשפטיים בין אדם לחברו, כלומר בזכויות ובחובות של כל אחד מהם המעוגנות בדרך של הסכם, חוזה או בתוקף חוק. במשפט אזרחי התובע והנתבע הם בדרך כלל אזרחים, או חברות פרטיות ומוסדות שאינם ממשלתיים. גם המדינה יכולה להיות נתבעת או תובעת. במשפט אזרחי אין עונש. המפסיד במשפט חייב להחזיר לתובע נכס או חוב, לשלם לו פיצויים על נזק או לקיים את החוזה שחתם עליו.

מערכת בתי המשפט:

בתי המשפט הרגילים: פועלים בשלוש ערכאות (רמות), על מנת להבטיח את הזכות להליך הוגן. אדם שיצא חייב בדין ואינו מסכים עם פסק הדין, זכאי לערער על פסק הדין ועל גזר הדין שניתן לו בפני ערכאה גבוהה יותר. לכל ערכאה יש סמכויות רחבות יותר מהסמכויות שיש לערכאה שמתחתיה.

בית משפט השלום הוא הערכאה הראשונה. הוא מוסמך לדון בעבירות של חטא, עוון ופשע שהעונש עליהן הוא עד שבע שנות מאסר, ובמשפט אזרחי הוא מוסמך לדון בתביעות שהערך הכספי שלהן אינו עולה על גובה מסוים. פועלים כמעט בכל עיר בישראל. בדרך כלל יושב שופט אחד.

בית המשפט המחוזי הוא ערכאה ראשונה בכל עניין אזרחי או פלילי שאינו בסמכותו של בית משפט השלום. במשפט הפלילי יש לו סמכות לדון בעבירות של פשע. במשפט אזרחי - בתביעות שהערך הכספי שלהן גבוה מהסכום המרבי שבית משפט השלום מוסמך לדון בו. הוא ערכאה שניה בערעורים פליליים ואזרחיים על פסקי הדין של בית משפט השלום. כערכאה שניה יש לו סמכות לשנות או לבטל את החלטות הערכאה הראשונה. בדיונים בבית המשפט המחוזי יושב הרכב של שופט אחד עד שלושה שופטים.

בית המשפט העליון:פסיקתו של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט הנמוכים ממנו וכן את רשויות השלטון האחרות במדינה. בית המשפט העליון יושב בירושלים ובו יושבים השופטים בהרכבים של שלושה עד תשעה שופטים, בהתאם לחומרת הנושא. במקרים חריגים מתכנס הרכב של אחד עשר שופטים.

לבית המשפט העליון שני תפקידים:
בית משפט עליון לערעורים: ערכאה שנייה או שלישית ועליונה. ברוב המקרים הכרעת בית המשפט העליון היא הכרעה סופית ואין מערערים אחריה. במקרים מיוחדים ונדירים שבהם מערערים של פסיקת בית המשפט העליון ומבקשים דיון נוסף, מתכנס בית המשפט העליון לדיון בהרכב מיוחד של תשעה עד אחד עשר שופטים.

בית משפט גבוה לצדק: דן כערכאה ראשונה ואחרונה בעניינים שבין האזרח לרשויות השלטון. בג"ץ אינו פועל ביוזמתו אלא רק לאחר שפנו אליו באמצעות עתירה בכתב. אם שופט בית המשפט העליון סבור שהעתירה אינה מוצדקת, הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים, שרק הם יכולים לדחות ולא לקבל את העתירה ולהחזירה לעותר. בג"ץ פועל באמצעות צווים נגד רשויות המדינה ונגד כל מי שממלא תפקיד ציבורי.

השופט שקיבל את העתירה מוציא צו על תנאי, שפירושו עצירה זמנית של פעולת הרשות השלטונית, ומזמין את המשיב להופיע בפני בג"ץ ולהשיב על טענת העותר. שני הצדדים נוכחים בדיון וכל אחד מהם טוען את טענותיו. אחרי ששמע את שני הצדדים, מחליט בית המשפט העליון את החלטתו. אם המשיב אינו מתייצב בפני בג"ץ במועד, הצו הופך להחלטי ועמדת העותר מתקבלת. תפקידו של הבג"ץ הוא לתת סעד לפונים אליו אם בית המשפט סבור שהרשות פעלה שלא בצדק, חרגה מסמכותה או פעלה שלא על פי חוק; ותפקידו להגן על זכויות האדם והאזרח והקבוצה, לרבות אלו שאינן מעוגנות בחוק. בהעדר חוקה וחוקי יסוד המגינים על זכויות האדם והאזרח, יצר בג"ץ בפסיקותיו מאז קום המדינה מעין מגילת זכויות אדם ואזרח שיפוטיות. פסיקה זו של בג"ץ תרמה להכרה בחובה להגן על זכויות האדם והאזרח שאינן מעוגנות בחוקה.

בג"ץ עוסק בעיקר במשפט חוקתי ורואה את עצמו כממונה העליון על שמירת עקרונות היסוד של מדינת ישראל, כגון עקרון שלטון החוק והיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון על רשויות השלטון והיקף התערבותו בפעולות הרשויות נתונות לוויכוח.